ספר זה הוא תרגומו של Zionism New שהוצא לאור לראשונה בניו יורק, בשנת 1955, מטעם המוסד ע"ש תיאודור הרצל. גישתו של קפלן לציונות היתה יוצאת דופן בכך שהוא ראה את התנועה לא רק כבסיס בלעדי לקיום העם היהודי במולדתו אלא גם כגורם הכרחי להמשכיותו כעם טרנס - ארצי יצירתי. עיון מחדש בהגותו הציונית לכמה בעיות קיומיות של העם היהודי שעלו על פני השטח מאז שנות החמישים. כפי שכותב מוקי צור בהקדמתו להוצאה החדשה הזאת: "בשנים האחרונות... נערכים מפגשים בין דתיים לחילוניים ובין יהודים מן הגולה ומן הארץ, בכל אלה ניכרת תזוזה לחידוש, לחיפושי דרך, המפגש של כל אלה עם הגותו של מרדכי קפלן אכן מהווה פגישה פוריה עם מי שחלם על התעוררות כזו בשנות הראשית של מדינת היהודים". המחבר פרופסור מרדכי מנחם קפלן ז"ל, היה בין חשובי ההוגים בנושאי יהדות במאה העשרים. כתביו השפיעו ועדיין משפיעים על רבבות יהודים ברחבי העולם. יותר מיובל שנים לימד קפלן פילוסופיה של הדת, מדרש ותורת הדרשה בבית המדרש לרבנים של הסמינר התיאולוגי היהודי של אמריקה, וייסד את בית המדרש למורים באותו מוסד. לאחר יציאתו לגמלאות היה בין מייסדי בית המדרש לרבנים של התנועה ליהדות מתחדשת בפילדלפיה. הוא לימד בבית הספר היהודי לעבודה סוציאלית בניו - יורק, הרצה לפרקים באוניברסיטה העברית, בקולומביה אוניברסיטה ועוד מוסדות להינוך גבוה. קפלן הגדיר את משנתו כ"יהדות ציונית", אך לא הצליח לעלות ארצה עד שנתו ה - 90. לאחר 6 שנים בארץ הוא חלה ונאלץ לשוב לארה"ב, שם הלך לעולמו.