בין אתמול למחר בוחן את השקפותיהם של לסינג, הרדר וקאנט, שלושה מחשובי המעצבים של מורשת התרבות הגרמנית במאה השמונה עשרה, על מושג הקדמה ועל ההתקדמות שחלה, אם אכן חלה, בחברה האנושית לאורך תולדות המין האנושי. השאלה המרכזית שנבחנה בדיון זה היא האם אפשר לטעון טיעון מבוסס שהחברה האנושית עברה מאז גיבושה בשחר ההיסטוריה תהליך של שיפור בקו מתקדם? השאלה האחרת היא האם האדם כיצור בעל תודעה היה במקביל להתקדמות החברה האנושית ליצור בעל איכויות מוסריות שהשתפרו בתהליך ההתקדמות ועוד תשתפרנה בהמשך? השאלה שנשארה כאן פתוחה מתייחסת לעניין מגבלותיה של מוסריות האדם, דהיינו, האם הגיע האדם במהלך התפתחותו ההיסטורית למיצוי מלוא הכושר הטמון בו לפיתוח מוסריותו, או שמא קיימת האפשרות שהאדם המוסרי יהיה במרוצת הזמן מפותח עוד יותר מן הבחינה המוסרית? הפרק הפותח של הספר סוקר את השקפות ההוגים, מראשיתה של הפילוסופיה המערבית ועד למאה השמונה עשרה, על המושגים: התהוות, התפתחות וקדמה. אליעזר פלמור היה במשך שלושים שנה דיפלומט, ובתפקידו האחרון בטרם פרישה לגמלאות שימש כשגריר ישראל ליד אונסק"ו בפריס. למד ועסק במחקר פילוסופי ברומניה ובשנות השישים כתב עבודת דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית.