פיסות חיים המקובצות לרצף סיפורים קצרים יוצרות תמונת פסיפס שלמה, שבה קמה לתחייה תל אביב של שנות החמישים. ריקה יעקובוביץ מתבלת את סיפוריה בהומור ובעצב ומוליכה אותנו בשבילי הנוסטלגיה אל המחוזות הנעלמים של הזיכרון, שהוא לכאורה אישי שלה, אבל גם שלנו, של כולנו.