“"שנת הנמר" ספר מאת הסופר הבריטי ג'ק היגינס, אודות פול שאוואס, איש מבצעים הפועל בשירות המודיעין הבריטי. בסך הכל תמיד נהניתי לקרוא את ספריו של היגינס, ובהם "הנשר נחת" המצוין ו-"קולד הארבור'. ספר המתח הקצר הזה נפל לידי בעת שטילתי באחרונה בנפאל. מצאתיו זרוק בסוכנות טיולים בקטמנדו ולקחתי אותו עמי לראפטינג בן שלושה ימים בנהר קאלי-גנדקי.
בערב נובמבר סגרירי בשנת 1995 מבחין סר פול שאוואס, מנהל "הלשכה", ארגון חשאי בקהיליית המודיעין הבריטית, מבעד לחלון ביתו בכיכר סנט מרטין בדמות זרה הניצבת ממול וצופה על ביתו. שאוואס, העתיד לפרוש מתפקידו, חי לבדו, זולת ארל ג'קסון, שומר ראשו, ואשתו לוסי: "ארל ג'קסון היה שחור, עובדה שלא סיבכה אותו כלל במגעיו עם הגורמים הגזעניים ביותר בצבא הבריטי – שם שירת הן בצנחנים והן ביחידה המוטסת המיוחדת – בעיקר משום שגובהו עלה על מטר ותשעים ומשום שחרף ארבעים וארבע שנותיו, עדיין שקל מאה וחמישה קילוגרמים חסונים. הוא קיבל ציון לשבח באיי פוקלאנד, והוא ואשתו לוסי שהו עם שאוואס מזה עשור." (עמוד 14) טיול רגלי אליו יוצא שאוואס מסתיים בכך שהוא וג'קסון מצילים צעיר טיבטי אשר הותקף על-ידי בריונים: "ג'קסון לפת את שורש כף ידו בקלות וללא מאמץ, סובב בחוזקה, והצעיר שמט את הסכין וצעק מכאב בשעה שדבר מה נשבר." (עמוד 19).
הצעיר, נזיר טיבטי , מודה כי הוא הצופה המסתורי. מתברר כי הוא יודע רבות על עברו הבלתי שגרתי של שאוואס, איש המבצעים המיוחדים של הביון הבריט: "בתו של אחד מעמיתיך לעבודה בטרינטי קולג' היתה נשואה לצ'כי. לאחר מותו היא רצתה לחזור לאנגליה עם הילדים שלה. הקומוניסטים סירבו להניח לה לצאת, ומשרד החוץ הבריטי לא הסכים לעזור.' מורו משך בכתפיו. 'אתה החלטת להיכנס לשם ביוזמתך ולהוציא אותם, כשבדרך חטפת פציעה קלה מיריית רובה של איש משמר הגבול.'
'אהה, הטיפשות של גיל הנעורים,' אמר שאוואס.
'כששבת בשלום לקיימברידג' זכית לביקורו של סר איאן מונקריף שנודע בחוגי שירות הביון אך ורק בכינוי 'המנהל', אותו אדם שלט ב'לשכה' – היחידה החשאית ביותר בקרב כל יחידות המודיעין הבריטי'." (עמוד 22). רצונו של הנזיר הוא במידע אודות בריחתו של הדלאי-למה ב - 1959, במהלכה היה לשאוואס תפקיד מכריע.
כאשר נדרש שירות הביון הבריטי לסייע לדאלי-למה הטיבטי להימלט מטיבט התנדב פול שאוואס, אשר כסוכן שטח של "הלשכה" שהה שלוש שנים בטיבט, מי שהתנדב לטוס להרים, ולפוצץ גשר בכדי לסייע לנמלטים לחצות את ההימלאיה להודו: "הוא המתין עד שהתקרבו אל הגשר ככל שהאפשר והפיל את עצמו מטה, ראשו תחילה." (עמוד 33). לאחר שצנח מיהר שאוואס לפוצץ גשר בכדי למנוע מן הסינים ללכוד את הדלאי-למה: "הוא הניח את לבנת הפלסטיק, השיב באש בסטן שלו ובירייה ממוזלת הפיל אחד מן החיילים. הג'יפ שהיה במחצית הדרך לחציית הגשר השתהה, ג'יפ נוסף מאחוריו. החיילים האחרים שבטור הגיעו מן הרכס שמעל. 'רק תישארו שם,' התפלל שאוואס והטיל את לבנת הפלסטיק לעבר הגשר. לאימתו הגמורה, קיפצה הלבנה מעבר לקצה והתפוצה באוויר. הג'יפ החל לנוע לפנים, יורה ללא הרף כשהשני בעקבותיו, והטור נע למטה מן העבר השני. שאוואס רץ למעלה בין הסלעים, ראשו מורכן, הציץ לאחור וראה ששני הג'יפים הגיעו לשטח בטוח. באותו הרגע, בדיוק כשהשיירה החלה לחצות, נשמעה התפוצצות אדירה. חלקו המרכזי של הגשר התקמר גבוה באוויר וגזרי עץ התעופפו לכל עבר. שני הג'יפים המובילים בשיירה מן העבר השני, עפו בעקבותיהם." (עמוד 35). בכך שמנע מרודפיו להשיגו, הבטיח שאוואס את הגעת הדאלי-למה להודו ולמערב.
אולם האתגר האמיתי שעמד בפני שאוואס, זה שהביא את הנזיר הטיבטי לפתח ביתו שנים מאוחר יותר, התרחש בשנת 1961. אז נדרש שאוואס לחלץ את קרל הופנר, מדען שמחקרו המדעי היה חיוני למערב, מידי הסינים. שאוואס חווה טיסה מצמררת מעל הרי ההימלאיה ופגישה עם לוחמי חירות טיבטיים, אולם הוא נלכד בידי כוחות הכיבוש הסיניים. קולונל לי, המפקד הסיני המקסים אך האכזרי, נחוש להעביר את שאוואס לצד הסיני. היגינס יודע לספר סיפור. שנת הנמר הוא ספר פעולה מותח המתרחש בנוף הפראי של הרי טיבט; סיפור של כוח עמידה פיזי ונפשי, עם תפנית מפתיעה בסופו. בסך הכל נהניתי מאוד. מומלץ.”
