לב ויגוצקי, יהודי במוצאו, ידוע כפסיכולוג, פילוסוף ופדגוג של החינוך, אשר פעל ברוסיה בשנות ה - 20 וה - 30 והשאיר אחריו משנה מהפכנית. בשנים האחרונות חוזרת תורתו ופורצת נתיבים חדשים במערכות החינוך ובאקדמיה בארצות דוברות אנגלית, באירופה ובדרום אמריקה. משנתו מבססת את יסוד האופטימיות בחינוך ומחזקת את ההכרה שכמעט בכל לומד מצוי פוטנציאל שניתן להגיע אליו ולחלצו, ויש לה השלכות לתחומים רבים. גישותיו מיושמות גם באמנויות השונות ובעבודה החברתית עם ילדים, נוער ומבוגרים. בישראל החליטה מערכת החינוך ליישם את רעיונותיו בתוכניותיה ולפתח גישה פדגוגית שמאפשרת למורים להבנות סביבת למידה דיפרנציאלית, אשר מתאימה לתלמידים בעלי איפיונים שונים. עורכי הספר, ד"ר מיכל צלרמאיר ופרופ' אלכס קוזולין, הוסיפו מאמרים משלהם לפרקי משנתו של ויגוצקי ובהם דרכים וניסיונות להפוך את רעיונותיו לפדגוגיה מעשית בבית הספר.