ז'ידו קרישנמורטי (1895 - 1986) נולד בהודו. בגיל 14הוא אומץ על - ידי מנהיגי החברה התיאוסופית העולמית שגילו בו כוחות רוחניים מיוחדים. החברה התיאוסופית, המבקשת להפיץ תורה של אחוות עמים ואהבת אדם, הועידה את קרישנמורטי לעמוד בראשה, אך בגיל 29 הוא ניתק את קשריו עם החברה והכריז כי אין דרך סלולה לאמת וכי על אדם לגלות בעצמו את משמעות חייו. במשך 60 שנות פעילותו פרסם קרישנמורטי יותר מ30 - ספרים, קיים אין - ספור הרצאות בעולם כולו והקים בתי ספר הפועלים בהשראתו. קרישנמורטי נחשב על ידי רבים כאחד מגדולי ההוגים והמחנכים של המאה העשרים. משנתו אינה דתית או חילונית. הוא מלווה אותנו במסע להיכרות עצמית ולהבנה, מתוך חירות מוחלטת, חופשייה ממשפטים קדומים. את החיים צריך לחוות כל רגע מחדש, הוא אומר, בלי הישענות על זיכרון ה"אני" שעלול לעכבנו מלהיפתח אל הבלתי נודע. רק התבוננות מתמדת בעצמנו ובסובב אותנו עשויה להביא לשחרור. הספר מכיל שיחות שקרישנמורטי ניהל בשנותיו האחרונות עם פופול ז'איקר (תלמידתו שגם כתבה את הביוגרפיה שלו) על האיש קרישנמורטי ועל הבנת משנתו. "סיפור האנושות הוא תנועה ללא סוף... המוח חולל דברים יוצאים מן הכלל בעולם הטכנולוגי, אבל הוא לא זז מילימטר מבחינה פסיכולוגית במשך כל אלפי השנים האלה..."