החצר ברחוב דומברובסקי, בסוסנוביץ שבפולין, היתה חוף מבטחים אחרון לבני משפחת שולקלאפר. גל האנטישמיות הגואה אילץ אותם להסתלק משם בעוד מועד. צרפת של ראשית שנות השלושים נראתה בטוחה דיה, וויקטור התפנה להתפעם מן החלום הציוני. עד מהרה מצא עצמו נסער לנוכח נמל חיפה הצץ באופק חייו. מכתב שהגיע לקיבוצו בינואר 1939 בלם באחת את הגשמת החלום. ויקטור חזר לאירופה המתלקחת וטבעת החנק החלה סוגרת עליו. הוא התגייס, נתפס ונמלט - תחילה, ממחנה השבויים השווייצרי, אחר - כך, ממחנה פיתיוויה שבצרפת. הוא נעשה לרב - אמן בזיוף "תעודות אמיתיות", והשתתף במבצעי הצלה של מאות ילדים יהודים ובחקירותיהם של נאצים שנשבו. הקורא נע במסלול חייו של צעיר משולהב, שניחן באותו אומץ עיקש, בלתי מודע כמעט, ליטול לידיו את מושכות גורלו המאיימות להישמט, ולתבוע פעם אחר פעם, במפגיע, את חירותו, רק למען יוכל לשוב ולהסתכן בהצלת עוד ועוד חיים.