בשלהי ימי בית שני יצאה מתחת ידם של חכמים מחוגי הפרושים מגילה קצרה, כתובה ארמית. מגילה זו היא רשימה של תאריכים על פי סדר השנה, אשר אירעו בהם 'נסים' - ניצחונות ושמחות לישראל. כותבי המגילה בקשו להפוך את המועדים הנזכרים בה למעין 'חגים למחצה', האסורים בתענית, ולקבוע את האירועים ההיסטוריים שביסודם בזיכרון הלאומי לדורות. תעודה זו, המכונה 'מגילת תענית', קודמת לכל ספרות חז"ל, והיא המסמך הפרושי היחיד שנשתמר בידנו מימי בית שני. בזמנים מאוחרים יותר נספחו אל המגילה פירושים עבריים, המציעים ביאורים למאורעות הנרמזים בה. בין הביאורים סיפורים בלתי מוכרים ממקור אחר, ועדויות רבות עניין באשר למחלוקות בין הכתות בימי בית שני.
המחקר שלפנינו מגיש לקורא מהדורה ביקורתית חדשה של המגילה וביאוריה, סוקר את תולדותיהם של החיבורים, בוחן את מהימנותם ומתחקה אחר המסד ההיסטורי שלהם. שרטוט נתיבם הנפתל של המגילה ושל ביאוריה ושחזור המסמך העתיק לחטיבות'ו ולרבדיו מזמנים מבט יחידאי אל בבואתם של מאורעות הבית השני, כפי שנשקפו באספקלריה של ראשוני חכמינו, וכפי שנתפרשו, נתרחבו ונתעשרו בידי הבאים אחריהם. ד"ר ורד נעם היא מרצה בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.