ששת מחזותיו של מתתיה נסים טרני, רב, פוסק ומשורר שחי בפזארו ובעיירות איטלקיות סמוכות בסוף המאה הי"ח מכונסים כאן לראשונה במהדורה מדעית; מהם בדפוס ראשון, ואחד מהם בגילוי ראשון. המחזות כתובים בשירה חרוזה ושקולה ולפחות חמישה מהם הועלו על הבמה בזמרה ובנגינה, 'בבית הגביר אברהם הלוי' שבעיר פזארו. בחורי 'תלמוד תורה' המקומי, תלמידיו של המחבר, היו השחקנים - הזמרים ואולי גם הנגנים המלווים. המחזות עוסקים ביחסי אהבה ונטישה, כעס והתפייסות שבין אלוהים לבין עם ישראל. ישראל או 'כנסת ישראל, מיוצגים בדמות שחקן או 'שחקנית'. מתן תורה, 'יום הנישואין' האלגורי של אלוהים עם כנסת ישראל או של ישראל עם התורה הוא לפיכך אירוע משמעותי ביותר והוא מתואר בחגיגיות גדולה, הזותית וצלילית, כיאה לחתונה באיטליה. המחזות ספוגים ביסודות מסורתיים, מקראיים ומדרשיים, ומעוצבים על פי מוסכמות הדראמה והאורטוריו האיטלקיים של התקופה. מחזותיו של טרני מייצגים את אורח החיים היהודי - איטלקי שמיזג תורה עם דרך ארץ, יהדות עם השכלה. הם מצטיינים בכוח המבע, באסטתיות ובסגנון מקורי. דבורה ברגמן היא פרופסור לשירה עברית של ימי הביניים, הרנסאנס והבארוק באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. פרסמה שני ספרם על הסונט העברי ואנתולוגיה מקיפה של סונטים עבריים מתקופת הרנסאנס והבארוק.

שם הספר
שביל הזהב
צרור זהובים
שרשרת הזהב - הסונט העברי לדורותיו - מושג
רצח בעין כנרת