``אסוציאציות הן תמצית הכל``, אומר דני סמיריצקי, המספר, באחד הפרקים הראשונים של הספר. ואכן, מהנדס הנפשות הוא קאלידוסקופ ענקי של אסוציאציות הנע בלי הרץ ויוצר צירופים משתנים תדיר המקרינים זה על זה. דני סמיריצקי נמלט מצ`כיה עם הפלישה הסובייטית ב1968- ומלמד ספרות במכללת אידנווייל - ``גן העדן`` - שבטורנטו. גן עדן כפשוטו, וגם גן עדן בנימה אירונית, שהרי ``החיים הטובים`` לעולם אינם ממלאים את התקוות כפשוטן; אך גן עדן גם במובן נוסף: יושבי המקום טרם נפגשו עם הרוע האמיתי - הרוע הנאצי והרוע הסטאליניסטי. עודם(?) תמימים, ועל כן לעולם לא ירדו לסוף דעתם של הבאים ``משם``. ואילו דני סצירצקי ושאר הגולים הצ`כים שנתרכזו באותה עיר קנדית שבויים לנצח בעברם ואינם מסוגלים לראות את ההווה שלהם אלא דרכו. ושמא גן העדן האמיתי הוא דווקא שם - בהוויית הכיבוש האכזרית של מחסור, גבורה ובגידה, מעורבים בהוללות נעורים ותשוקות נעורים? אפילו את הספרות האמריקאית - פו, קונרד, טווין, פיצג`ראלד ועוד - אין דן סמיריצקי מסוגל לפרש אלא על פי נסיון החיים האישי שלו. שכן, בסופו של דבר, אפשר שזהו עיקר המסר של הספר: עד כמה מסוגלים אנשים בכלל להבין זה את זה, שהרי כל אדם נושא עימו נסיון חיים שונה... העלילה נעה על פני מרחבי מקום וזמן מקיפים - למן מלחמת העולם השנייה ועד מחצית שנות השבעים, מאירופה הכבושה ועד קנדה בת ימינו, עם הצצות לאוסטרליה, לישראל ולפינות עולם נוספות. הקאליידוסקופ מעלה עשרות רבות של דמויות, שכל אחת מהן מעוצבת בבהירות חד-פעמית ובאותו הומור-מונצחים צ`כי נוקב, המשלב הגזמה עד אבסורד באירוניה דקה - לרבות אירוניה עצמית. בקווים הכלליים של תולדותיו, דני סמיריצקי הוא בן דמותו של המחבר יוזף שקבורצקי. גם זה האחרון נמלט ב1968- מפני הטנקים הרוסים הפולשים וגם הוא מלמד ספרות אנגלית במכללה קנדית. שקבורצקי יושב כיום באוטאבה, שבה הקים עם אשתו הוצאת ספרים בשם ``68 Publishers`` (המו``לים של 1968), אשר התמידה בהוצאה לאור של ספרות צ`כית בשנים שקולה של ספרות זו נבלם במולדתה. שקבורצקי כתב כמה וכמה רומנים ונובלות שהקנו לו שם ברחבי העולם, בהם נגן הסקסופון, העומד אף הוא לראות אור בעברית. שקבורצקי נחשב כיום לסופר הצ`כי הבולט ביותר בצד מילאן קונדרה.