היינריך גרץ - ההיסטוריון של העם היהודי (1891 - 1817) כשהתפרסם בשנת 1853 בברלין הספר "תולדות היהודים מימי קדם עד ההווה, מעובדות מחדש על פי המקורות מאת ד"ר ה' גרץ, כרך רביעי", לא שיער איש שלפניו ראשיתו של מפעל ספרותי כביר, שגם אחרי מאה וחמישים שנה עדיין ימצאו בו עניין קוראים ברוב לשונות אירופה ואמריקה. עשרים ושתיים שנים עמל גרץ לאסוף ולחקור את המקורות שנתנו בידו לעמוד בהבטחתו להציג את ההיסטוריה הארוכה של העם היהודי "על פי המקורות". מהלך חייו מעיד שאת הכשרתו למחקר ההיסטורי קנה לו בכוחות עצמו בפרק לימודיו הקצר באוניברסיטת ברסלאו. כששלחה אותו אמו האלמנה ללמוד בישיבה באחת העיירות שבמזרח פרוסיה, מחוז הולדתו, ואחר כך כשהחליט לנדוד לצפון המדינה ללמוד אצל הרב שמשון רפאל הירש, הבין שידיעת קורות עמו תסלול את דרכו של העם לתודעה עצמית, וכך יתפוס מקום מכובד בין שאר עמי התרבות. גרץ גם השתתף בשיח הפוליטי, תמך ביישוב ארץ ישראל באמצעות "חברת כל ישראל חברים", וגם יצא בתוקף רב נגד המגמה האנטי - יהודית בציבור הגרמני. ועל הכול הצדיק את הכתובת החרוטה על קברו: "האהבה לעמו הדריכה את עט כתיבתו". המחבר, ד"ר ראובן מיכאל, חניך "בית המדרש הגבוה למדעי היהדות", שהיה בברלין, עלה בשנת 1934 ארצה, הצטרף לקיבוץ אפיקים ופעל במערכת החינוכית של קיבוצו וסביבתו, היה מרצה בסמינר הקיבוצים באורנים, באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת עמק הירדן. מספריו: "ה' גרץ - יומן ומכתבים" (גרמנית),"מ' יוסט - אבי ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית". במוסד ביאליק יצא לאור ספרו "הכתיבה ההיסטורית היהודית - מהרנסנס עד העת החדשה".