מייק מרכז הענף, זאביק בועל הקטינות, ג'ו צייד החזירים, סו אהובת הדייגים, הן חלק מגלריה של דמויות צבעוניות, משעשעות ואף פאתטיות, המאכלסות את ספינת הדיג של הקיבוץ. כל אחת מהדמויות הללו ועלילותיה, תורמת לתמונת פסיפס המתארת חברה סגורה, החיה לפי מוסכמות נוקשות של התקופה החלוצית, כאשר מתחת לפני השטח רוחשים מאבקים וגועשים יצרים. ההתרחשויות נמסרות מפיו של מספר אשר משקיף על הנעשה, כביכול מן הצר, מתאהב בדמות הנשית הראשית ומנסה לשרוד כזר בחברה הקיבוצית של אותם ימים. הדיג, הספינה, הים ומרחביו משמשים מפלט ומזור לו ולגיבוריו. בלשון חסכונית וישירה, בריאליזם שזור הומור דק, טווים הסיפורים פיסת חיים ונוף מארץ ישראל של פעם, שטעמה לא פג מאז אלא אף העמיק. המחבר, א. אייל, היה חבר קיבוץ לחוף הכינרת ועבד מספר שנים בדיג.