אסף פוחד. הוא פוחד מהדומדום שלו. ''מה לעשות? לקרוא לאבא? לרוץ למיטה של אמא? לחשוב מחשבות נעימות? מה לעשות?''אסף ניזכר שהוא אינו לבדו. הוא ניזכר בג'ירף שלו. הוא הניח את היד על הלב, נשם נשימה עמוקה ולחש: '' פאף-פאף, להרגיש את הג'ירף''...הג'ירף שבלב הוא מעין חבר פנימי, שאיתו לומד אסף את ''שפת הלב''- שפה של תקשורת לא אלימה, שפה של אכפתיות לעצמי ולזולת. הספרים עוסקים בהתמודדות שלנו- ילדים והורים- עם מצבים של פחד, כעס או תסכול, ומציאת דרכים להיות יותר מסופקים, שמחים ותורמים לסביבה.