עם גיוסו של בני לצבא, השתנה סדר - היום בביתנו לחלוטין. הימים היו אחרים והלילות - נעימות חדשות נתלוו להם. כל שבוע כתבתי מכתב. צרפתי אותו לחבילה עמוסת כל טוב ושלחתי אליו. מרכיב קבוע וחביב של החבילה היו העוגות שאפיתי, אותן בחרתי על פי העדפותיו 'של החייל שלי וחבריו. כך התנהלה שגרת חיינו ימים רבים. יום אחד הגיע החייל הביתה, לחופשה מהצבא. הוא היה עייף, מיוזע ומאובק. עם בואו הניח על השולחן שקית מרופטת, בתוכה היו צרורים המכתבים ששלחתי אליו כל אותם ימים. כששבתי לקרוא בהם, נתמלאו עיניי בדמעות של התרגשות - וכך זה התחיל . . .