באסופת שירים זן של אבנר טריינין, מתגלה המשורר כשהוא מצרף בשלות ודעת עמוקה ומקיפה לרעננות חושית ורגשית, שהשנים החולפות רק החריפו והוסיפו לה עוקצים. כמו קבצים קודמים של טריינין, מעמת 'רואה זיתים' עולמות רחוקים זה מזה: אוטוביוגרפיה ארץ - ישראלית וירושלמית צבעונית ומחוספסת עם הגות יקום וקיום, המבוססת על אוצר הידיעות והאסוציאציות של איש מדעי הטבע; רגעי חיים רוטטים, דחוסי הוויה, עם הפשטות שאינן תלויות בזמן ובמקום; זיקה אמיצה לחיים בגילוייהם המגוונים עם קדרות קהלתית, המתבוננת ביחסים אך גם בריחוק מסוים ב'אני' המשועבד לפעולתם המכלה של תהליכי החיים; תחושה אמיתית של אינסופיות הזמן והמרחב עם הענות מפתיעה בחריפותה לאקטואלי - הרגשי, החברתי ואף הפוליטי. טרוינין אינו מנסה להרמן וללכד את כל אלה במסגרת סכמה מסדירה, מנחמת. הוא מניח להם להתנועע ולהיתקל אלו באלו ב'מערבל' חשיבתו הדיאלקטית. אגב כך הוא שוזר אותם ברשת הצפופה מאוד של לשונו הפיוטית - לשון זריזה מאין כמותה בגילוי הדומה שבשונה והשונה שבדומה. מן השוני (הסמנטי) ומן הדמיון (הפונטי) שבון המילים מפיק המשורר הבהקי שנינה ומוסיקה יחידה במינה. הקורא האנין ימצא בקובץ זה כמה מן השירים החכמים, הבשלים והמרגשים ביותר שנכתבו בעברית בשנים האחרונות. דן מירון