יחודו של הספר, המונח בזה לפני הקורא, שהוא ככל הידוע מחקר ראשון על הגדנ"ע ברובע היהודי בירושלים העתיקה בתש"ח. בשנות הארבעים של המאה העשרים, השם "ילדי העיר העתיקה" נשא אופי בעל מטען שלילי, בטעם של ילדי עניים נחותים כלכלית, חברתית ותרבותית. היה זה כינוי, לילדי שנשרו מוקדם מבית הספר "העממי" ולנערים עזובים. והנהף במשך שישה עשר ימי קרבות, לאחר חמישה חודשי מצור קשים על הרובע, מילאו ילדים ונערים אלה משימות כבדות, שבהן גילו גבורה ותושייה ונשאו בעול הקרבות כלוחמים בוגרים לכל דבר. מסר חשוב נוסף היוצא ממחקר זה הוא תרומתו הסגולית של גדנ"ע הרובע להישרדות ירושלים החדשה. בגבולות "שביתת הנשק" עם ירדן עד למלחמת ששת הימים. ד"ר שאול תובל - - - שימשתי בהוראה בת"ת הספרדים בירושלים העתיקה, החל בינואר 1944 עד כניעת הרובע ב28.5.48 - . בדצמבר 1947 "ירדתי" כסגן ראש המשלחת החינוכית לרובע. וכעבור כמה שבועות שימשתי כראש הנ,שלחת. לאחר שראשה נפצע בקרבות והועבר לעיר החדשה. בתפקידי זה עלה בידי לארגן, בתנאי מצור, פלוגת גדנ"ע של כתשעים נערים ונערות. בני שתים עשרה עד שבע עשרה שנים, ועמדתי בראשה חמישה חודשי מצור ושישה עשר ימי קרבות - - - ניהלתי אחר כך, מטעם ארגון "ההגנה", את השלב הראשון של המשא ומתן ל"הפסקת האש" עם עבדאללה אל - תל - - - הלכתי בשבי עם יתר הלוחמים למחנה השבי באום - אל - ג'מאל שבעבר הירדן, ושימשתי שם כסגן מפקד מחנה השבי. חורתי ארצה לאחר ששהיתי בו למעלה מתשעה חודשים. תמונת השער: חזית מצודת "שער ציון" נקובת כדורים, צילם - ראובן מילון, וכן כיתת גדנ"עים ומפקדה על רקע שער העץ הפנימי ברובע.