"מבטי הספר על מוזיקה בציור נשזרים, מתפצלים ושבים ומתלכדים. ראשיתם באהבה אל תמונה מסוימת, אל ההד האילם של יצירה מוזיקלית הבוקע מן התמונה, ובקשב כלפי טקסט פילוסופי שקם לחיים מבעד לציור הזה, מבעד למוזיקה הזאת. אבל בהתכנסותם של כל אלה יחד, מתחוור לי שהם משרטטים תוואי רב - מהמורות של נוף מרכזי בתרבות המערב. בנוף החוויתי וההגותי הזה, הידברותו של הציור עם המוזיקה מעמידה שיח שלם על נראות וסמיות; סדר וכאוס; תבונה ותשוקה; רוח וגוף. ובמילים אחרות, הנוף הזה, האתר הזה שבו פוגש הציור את המוזיקה, בתולדותיה של אמנות המערב, צופן מחשבות על מהות המדיום האמנותי. מן המבטים על ציור ומוזיקה נרקמת מפה של מחוז ממחוזות התודעה העצמית של הציור. במפה זו משורטטות אפשרויותיו של המדיום - מרחבי הדעת הנגלית בראייה ונמסרת לראייה - וגם, ללא הפרד, המוגבלות שלו" לאה דובב, ילידת תל - אביב, למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל - אביב ובאוניברסיטת פריז I (פנתאון - סורבון). היום היא עומדת בראש לימודי ההיסטוריה והתאוריה באקדמיה בצלאל בירושלים.

שם הספר
לקראת חינוך אסתטי
אמנות בשדות הכוח
אדם מן הבשר - שיח הגוף במחקרי האנטומיה של לאונרדו דא וינצ'י