ספר זה הוא פרי של ידע שנרכש ממחקרים פסיכולוגיים שפורסמו בספרות המקצועית, ושל נסיון מצטבר של המחברים בטיפול בילדים הסובלים מהפרעה בתהליכי הקשב, הריכוז, והלמידה. ייחודו של הספר הוא בפנייתו לציבור קוראים רחב: הורים, ילדים ובני - נוער הסובלים מהפרעה זו, ומוריהם. לאחר הסבר בנוגע למהות ההפרעה, מובאים "דברים בשם אומרם", כלומר, חווייתם האישית של ילדים הסובלים מהפרעה זו. דברים אלה נועדו לאפשר לקוראים הצעירים ולהוריהם, לקרוא יחדיו, לדון באופן גלוי בבעיות האופייניות להם, וליצור תקשורת בונה, יעילה, ותומכת בין הורים לבין ילדיהם. לסיום, צרור עצות להורים, לתלמידים ולמורים. להלן מספר מובאות מהספר: "כשקורה משהו בכיתה, איכשהו תמיד אני אשם, ובאמת אני מרגיש שלא עשיתי שום דבר רע..." . "אני מאוד רחפן, מה שמקשה עלי להכין את השעורי - בית. כל דבר שקורה מסיח את דעתי, ואם אני מרוכז בענין, אני יוצא ממנו לגמרי, ואז אני לא זוכר דבר וחצי דבר ממה שעשיתי...". "כשאני קוראת משהו, במיוחד אם זה בשעור תנ"ך, אני לא מבינה. אני צריכה לקרוא את זה עוד פעם, להבין על מה זה מדבר, ורק אז להגיד...". "מאז שהתחלתי ללמוד בכיה"ס - אני כבר לא אוהב את עצמי. אני לא קורא כמו כולם, אני מתבלבל בכתיבה. לפעמים אני כותב ג' כך: ג , ולפעמים כך: ז. לפעטים אני לא בטוח אם "שש" זה 6 או שזה 9 , ואני ממש לא יודע למה בגן הרגשתי שאני חכם, ועכשיו אני מרגיש שאני טיפש!?" "מה שהכי, הכי, הכי מרגיז אותי, זה שלפעמים אני רוצה משהו, וההורים שלי אומרים לי: "אי אפשר עכשיו", "עוד מעט", "אחר - כך", "חכה רגע", אבל אני ממש לא יכול להתאפק. אני רוצה את זה עכשיו ומייד! וכשאני לא מקבל את מה שרציתי - אני כל - כך מתפוצץ, כאילו שאצלי בפנים גר שדון קטן שמכלי שארצה בכלל הוא מתפרץ, מקלל, מרביץ, ועושה כל מיני דברים רעים, וזה כל מה שהם רואים!"