קברים מתקופת בית שני, מהתקופה ההלניסטית המאוחרת (החשמונאית) ומהתקופה הרומית הקדומה (ההורדוסית) התגלו בירושלים בתחום הסובב את העיר - הגדול עשרות מונים משטח העיר הנושבת. מאז אמצע המאה התשע עשרה נרשם בעבודה שקדנית ומפורטת הממצא הרלוונטי לסוגיו: ממצא אדריכלי (לרוב חצוב בסלע), גלוקסמות, ארונות גדולים (דמויי סרקופגים), כלי חרס, כלי זכוכית, כלי אבן, תכשיטים, מטבעות, עצמות אדם וממצאים נוספים. כתובות ושמות שנחרתו בדרך כלל על דפנות של גלוסקמות, הפכו את הממצא הדומם לממשות חיה, והם מעלים לפנינו דמויות של יהודים שהסתופפו בעיר והשתתפו בעיצוב תולדותיה. מכל אלו אפשר לקבל תמונה מגוונת ורב - תחומית המשקפת את הסוגיה של קבורת יהודים בעת ההיא, וזורה אור על חיי העיר ותושביה. מחברי הספר קיבצו, סיכמו וניתחו נתונים פרי עבודת שדה של מאות ארכאולוגים וחוקרי עתיקות אשר חפרו, אספו מידע ותיעדו ממצאים הקשורים לקבורה ולמנהגיה בירושלים של ימי הבית השני. עמוס קלונר הוא פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת בר - אילן בעבר שימש ארכאולוג מחוז ירושלים ושפלת יהודה באגף העתיקות והמוזאונים, בין מחקריו ופרסומיו: בית הכנסת של חורבת רימון; חפירות מרשה ובית גוברין; סקר ארכיאולוגי של ירושלים והמסתור התת - קרקעי ביהודה מימי מלחמת בר - כוכבא. ד"ר בועז זיסו הוא ארכאולוג העובד ברשות העתיקות ומרצה באוניברסיטת בר - אילן בחוג ללימודי ארץ - ישראל; השלים עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית בנושא "היישוב הכפרי ביהודה משלהי תקופת הבית השני עד ימי מרד בר - כוכבא", ביצע חפירות ארכאולוגיות רבות ברחבי הארץ שהתמקדו בעיקר בירושלים, בכתף יריחו ובשפלת יהודה, ופרסם עשייה מאמרים העוסקים במחקר ארץ יהודה מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית.