בספר זה, משנתו של המהר"ל מפראג, מוצגת שיטתו הדיאלקטית של המהר"ל(1609 - 1512), כמפתח לזהות תרבותית יהודית. בתבנית משנה זאת, שלושה צירים: הציר האופקי, המעמיד את האדם מול האדם, באתגר האוטונומיה וההומניזם המשיחי ; הציר האנכי, התשתית את הקשר בין אדם לבוראו על יחסיות של תורת ההכרה; ציר הארכיון, המקנה ל'אמצע" מימד ייחודי להשלמת הניגודים ולאיחוד ההפכיס מעל תהום השניות, ומשם מקור להתמודדות בהרפתקת האמת. בכתיבה שובת - לב, אנדרה נהר מחדד, מתוך קטעים רבים ביצירת המהר'ל את המיזוג המקורי של מסורת ומודרניזם, שאפיין ענק זה בתולדות בעלי המחשבה של עם ישראל. אנדרה נהר (988 - 1914ו) נחשב לאחד המעצבים המרכזיים של דמותה הרוחנית של יהדות צרפת אחרי מלחמת העולם השנייה, לפני עלייתו ארצה (ב1974 - ) הוא כיהן כראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטת שטרסבורג, הוא חיבר כעשרים ספרים בתחומי ההגות היהודית, שחלקס תורגם לשפות רבות. הספרים שראו אור בעברית: משה וייעודו של עם ישראל (הוצאת מסדה, 1973), נבואות ונביאים (הוצאת מאגנס, 1999), וכן, בהוצאת ראובן מס: ובכל זאת (1977), קורות עם ישראל באור המקרא, 2 כרכים (יחד עם רנה נהר, 985 - 6ו), זהותנו היהודית (1994), דוד גנז וזמנו (2003,1982).