"בית בשעריים" הוא סיפור אנושי מרתק שתחילתו ערב מלחמת העולם השנייה בעיירה סארני בפולין, כיום אוקראינה, תקופה שבה חיו היהודים סביב סיר הבשר בשלווה יחסית בעוד השמיים מתקדרים אט אט בעננים כבדים המגיחים מן המערב.
יהורי העיירה סארני, על עיסוקיהם ופרנסותיהם הגלותיים, מתוארים בספר ביד רגישה תוך אפיון דק ובהיר של הדמויות. אנו פוגשים שם את העגלון, את סוחרי השוק, את הבובה המרפאה בתרופות פלא כל חולי בשיטות "הסבתא" של אותם ימים, את סוחרי העצים העשירים ואת הנוער המאורגן בתנועות - נוער ציוניות המכין את עצמו לקראת הגשמה בארץ - ישראל. משפחתו של סיומקה בחרה בעלייה ארצה לעומת בני משפחה אחרים שהתפתו להמשיך ולשבת בגולה.
המשפחה בחרה את שכונת שעריים ברחובות כדי לבנות בה את ביתה. מאבק קליטתם והתערותם בארץ מתוארים באמינות מעוררת סקרנות: כיצד הפכו סוחרים שידיהם ענוגות ועדינות, תוך זמן קצר, לעוברי כפיים מיובלות נחרצים להעמיק שורשים ולגבור על כל הקשיים הרבים. חליפת מכתבים ענפה בין שני חלקי המשפחה מתארת היטב את חרדות בני המשפחה שנותרו בסארני, כאשר אל לבם חודרים ספיקות וחרטה על שנותרו בגולה, אך להוותם שערי אירופה נסגרו והרהורי החרטה שלהם נותרו יתומים. כל המשפחה הושמדה בשואה, פרט לשתי בנות דודות העולות ארצה לאחר המלחמה בעלייה בלתי לגאלית, בלא שהאחת יודעת דבר על אודות חברתה. שתיהן חיות בשני קיבוצים שונים, ונסחפות לדרמה אנושית מרתקת המגיעה לשיאה בסיומו של הספר וגובה משתיהן מחיר יקר על ששרדו את השואה.
"בית בשעריים" הוא ספרו השני של שלמה אבני, לאחר ספרו הראשון "לו רק היה יהודי". שני ספרים נוספים מפרי עטו של המחבר,"קונטסה יוליאנה" ו-"מה יפית גיא נעורי", יראו אור בקרוב.