“לפעמים הכל מתחבר.
לפעמים יש איזו אלכימיה שאינה יכולה להיות מוסברת במילים או בפרטים. לפעמים הכל מתחבר.
זה מה שחשתי תמיד כשקראתי את הספר המופלא הזה, שהיווה את אחד מכוכבי מדף הספרים שלי החל מגיל צעיר מאוד.
מה זה היה? העובדה שהגיבור מטורף כמוני על כדורגל? שכמוני, גם הוא יצא עם 40 מעלות חום למשחק הכי חשוב בחיים נגד הכיתה המקבילה? שכמוני הוא יודע שחבר לקבוצת כדורגל תמיד יהיה חבר שלך?
או אולי זו העובדה שאת הספר כתב הונגרי? בן לעם שתמיד ידע לשלב בין כדורגל נפלא לשאר הנאות החיים? או העובדה שלבת של המחבר קראו חנה סנש?
או אולי זה פשוט סיפורו של ילד אחד שצריך למצוא את דרכו במקום חדש, ושלבי שתמיד היה עם האנדרדוגים, מיד התחבר אליו?
או שכמו שאומרת תיאוריית "תער אוקאם", ההסבר הכי פשוט והכי הגיוני הוא ההסבר הנכון - שזה פשוט ספר שכתוב נפלא?”

“כשהייתי ילד זה היה אחד הספרים שהיה לי בבית. קראתי אותו אז המון פעמים ואהבתי אותו מאוד. לדעתי עצם העובדה שהוא עדיין נמכר לאחר כל-כך הרבה שנים מלמדת על טיבו. ספר נהדר.”