"ארץ שחיים בה בחלומות ומתפרנסים בה מחלומות... אי - אפשר לדעת מה גרוע יותר: להתפכח מהם או להגשים אותם". בליל סערה נוראה נולד להורים בוגרים ביישוב נידח בין העמק לגליל, ילר חריג. חריג בגורלו וחריג בדרך דיבורו. סיפור חייו של הבן וסיפור חייו של האב הם חוליות בשלשלת של סיפור מיתי והיסטורי העובר מדור לדור. פעמיים התייתם האב, מאיר, ופעמיים ניצלו חייו. הוא גדל בחדר ובישיבה של יתומים, נחשף לרוחות המהפכה הסוציאליסטית והציונית, מהגר לארץ ישראל, פוגש את מלכה אשתו ואת יחזקאל ואסתר'קה, זוג ללא ילדים, המתיישבים יחד באותו יישוב קטן ודל בו נולד בנו שמשון. מה שמייחד את סיפור חייהם וסיפור היישוב כולו, רב בו הכלום על היש. מחד זו חברות שהיא כמעט משפחה, ומאידך זו גם בדידות גדולה בתוך היחד. משלים אותו סיפור חייו של הבן מלידתו וער שובו ממלחמת יום - הכיפורים. רומן רחב יריעה שתחילתו במזרח אירופה בימים של טרום - מלחמת העולם הראשונה וסופו במדינת - ישראל עם סיום אחת הקשות במלחמותיה. סיפור על חברות ומשפחה, על בדידות ומוות. על חיים ביישוב קטן שבו חי כל אחר כלוא בבועה משלו, מאמין באלוהיו שאינו יודע מיהו, ומתכחש לאלוהיו, שאינו יודע על כך. בועות אנוש המתנפצות כדי להתלכד, ומתבקעות כדי להיפרד ולהיעלם. אהרון חבר, יליד ירושלים 1937, עזב בגיל שש - עשרה את הבית והצטרף לקיבוץ עין - חרוד מאוחד. בוגר החוגים למדע המדינה ויחסים בינלאומיים של האוניברסיטה העברית. מדריך, סייר איש טבע וארכיאולוגיה. מ1991 - חי עמ משפחתו, ילדיו וארבע נכדותיו בארצות הברית. חרף הריחוק חי וכואב את הנעשה בישראל. "אלוהים לא היה פה" הוא הרומן הרביעי שלו המספר את הסאגה הארצישראלית הרואה אור. קדמו לו "נעורים עד תום" (2000) "דם, עשן וריח הדרים" (2001) "גידילי" (2002).