ספר זה שופך אור על תופעה מרכזית ומשמעותית בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל: הקמתה של תנועת החרות בשנים 1947-1949 - תנועה פוליטית, ששנים רבות היתה התנועה האופוזיציונית הגדולה ולימים הדיחה את תנועת העבודה מן השלטון. השאלות המרכזיות שהספר עוסק בהן:

* כיצד הפך הארגון הצבאי הלאומי (האצ"ל) ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית, המשחקת במגרש הדמוקרטי הישראלי?
* כיצד היה מנחם בגין לממשיך היחיד והלגיטימי של זאב ז'בוטינסקי - המייסד, הנביא והמנהיג של התנועה הרוויזיוניסטית - אף-על-פי שדרכיהם היו שונות לחלוטין?
* כיצד הצליח מנחם בגין להיות המנהיג הבלתי - מעורער של התנועה הרוויזיוניסטית - מעמד שז'בוטינסקי לא זכה לו?
* כיצד השפיעה פרשת 'אלטלנה' על דרכה של תנועת החרות הצעירה?
* מה היה מקומן של עדות המזרח בהקמתה של תנועת החרות?
* מה היו קווי הדמיון בין תנועת החרות ובין מפ"ם, שנוסדה בשנה שקמה תנועת החרות (1948)?
* מדוע נכשלה תנועת החרות בבחירות לאספה המכוננת (הכנסת הראשונה) - מבחנה הראשון כמפלגה פוליטית?
* מדוע התמודדו בבחירות האלה שתי רשימות נפרדות הקשורות לתנועה הרוויזיוניסטית - תנועת החרות והצה"ר - ולא רשימה אחת?

יחיעם ויץ הוא פרופסור בחוג ללימודי ארץ - ישראל באוניברסיטת חיפה.

שם הספר
האיש שנרצח פעמיים - חייו, משפטו ומותו של ד"ר ישראל קסטנר
פלמ"ח - שתי שיבולים וחרב
בין חזון לרוויזיה
מכתבים