"בשנת 1946 התבוננתי בערמה של ציורים שלי שתיארו את חייהם של נערים במחנות הריכוז הגרמניים... עתה רציתי לצקת אותם למילים..." כך כותב תומס גבע, , שבגיל 13 נכלא במחנות אושוויץ ובוכנוולד ונמנה עם הילדים המועטים ששרדו אותם. בתום המלחמה, והוא חלוש ומותש, החליט לרשום את זיכרונותיו מחייו במחנות בסדרה של רישומים צבעוניים. הרישומים הושלמו עד 5 ביוני 1945, ותומס הצטרף אל אביו באנגליה. הרישומים לא נכללו במהדורה הראשונה של הספר שראה אור בשפה האנגלית בשם Chains In Youth (1958). מאז תורגם הספר לשפות שונות ושובצו בו הרישומים. זהו ספר ייחודי, בשל הסגנון החי והענייני שבו נכתב. לצד תאור מסכת החיים הקשה והסבל, שוררת בין דפיו נעימה של אופטימיות וקידוש החיים. "איפוק מעולה", רוברט גרייבס "מלא חיים ונוגע ללב במידה עצומה", ג'ון אוסבורן "יוצא דופן במידה בה הוא מצליח לשמור על חיוניות רבה כל כך", ברטרנד ראסל "אחד הספרים המרגשים ביותר שיצאו אי פעם מימיה החשוכים ביותר של אירופה... מסופר בפשטות, במיומנות ובחום רב", האנס האב