כיצד משתקמת משפחה מן השואה? תקופת התפר הקצרה של המעבר המדורג, העדין והכואב שמשלהי השואה ורגע השחרור מעול הנאציזם ועד לחזרה לחיים "רגילים" לא זכה עד כה להארה הראויה בתיעוד ובמחקר; בספר זה מובא צרור מכתבים שכתבה שולמית מכמן, יהודיה הולנדית, אל אמה שהצליחה להגיע לארץ - ישראל במהלך השואה. המכתבים נכתבו במהלך מחצית השנה הראשונה שלאחר השחרור, ונמצאו באקראי לפני שנים אחדות. המחברת מתארת בהם את חבלי השיקום ללא כחל ושרק, תוך שזירת ההיבט האנושי - הפרטי בהיבט היהודי - הקולקטיבי. דרך העצבות הניכרת בכול מתגלים כוחותיה של אשה שאינה מוכנה להתמסר ליאוש ובונה את משפחתה מחדש עם הפנים לעתיד. שולמית מכמן (פרדריקה מלקמן - דה פאו), שנפטרה ב1991 - , בגיל 79, היתה נשואה ליוסף מכמן (מלקמן), מי שהיה בסוף שנות החמישים מנכ"ל יד ושם ולאחר מכן בעל תפקידים בכירים במשרד החינוך והתרבות. הוא, ובנה דן, המכהן כיום כהיסטוריון ראשי של יד ושם, הוסיפו מבואות והערות למכתבים. הספר התפרסם במקורו בהולנדית.