ספר זה בא להציב ציון לסופר עברי צעיר, יעקב שלום קצנלנבוגן (יש"ק), שהבליח לתקופה קצרה על דפי העיתונות העברית לפני כמאה שנה, וצלל מאז בתהום הנשייה. בין השנים 1904 - 1901 הספיק לפרסם כעשרים סיפורים ומסות שעוררו עניין בקרב בני זמנו, עד שנקטעו חייו ויצירתו עם טביעתו באגם ציריך בראשית יולי 1904, בשנתו העשרים ושבע. כשם שגופתו של יש"ק לא נמצאה מעולם, כך התפוגגו כליל גם שמו וזכרו. יצירותיו נותרו גנוזות בגליונותיהם המתפוררים של כתבי - עת נדירים, עד שנאספו וצורפו כאן לכדי דיוקן ספרותי ראשון של דמות עלומה, בעלת ייחוד מובהק. יצירותיו של יש"ק מתנודדות בין ריאלזם לרומנטיקה. יש ביניהן סיפורי ילדות רישומי הווי ושרטוטי דיוקנאות מנוף העיירה היהודית ברוסיה; סיפורים המשקפים את התלהבותו מבשורת הציונות שנתפס אליה בכל לבו עם הופעתו של הרצל; וסיפורים המתנים את מצוקתם של צעירים יהודים בעלי שאיפות רוחניות מפליגות וכמיהות ארוטיות עצורות הנודדים בכרכי המערב, נמקים בייסורי מחסור ורעב ואינם מוצאים מנוח לכף רגלם. גבורים אלה מתוארים בדרך כלל על רקע רחובות לונדון, שהם תועים בהם זרים, תלושים ומיוסרים. ואכן, עיר זו תופסת מקום מכריע בביוגרפיה הספרותית של יש"ק, והיא זירת ההתרחשות של סיפורו הבשל והמרשים ביותר, "ליל חורף על פני רחובות מזרח - לונדון". ספר זה נועד לקבוע ליש"ק פינה צנועה משלו בתוך חבורת המספרים בני דורו, בבחינת עוד קול במקהלת הבוזזים, שהניחו בנסיבות קשות ובמאמצים הירואיים את יסודותיה של הספרות העברית המודרנית ויצרו תרבות שמפירותיה אנו חיים עד היום. המהדר, פרופ' אבנר הולצמן, צירף אחרית - דבר מקיפה, המגוללת על - יסוד תיעוד מגוון את פרשת חייו הקצרים, הסוערים והמיוסרים של יש"ק, ומשרטטת קווים לדיוקנה של יצירתו על רקע הספרות העברית בראשית המאה העשרים.
