הארכיטקטורה היא הוויה פיזית, אבל הדיון בה מתמקד גם, ולעיתים בעיקר, בסוגיות מופשטות ורעיוניות. ספר זה, שעיקרו דיון בסביבה המלאכותית, הבנויה, מבהיר כי לא ניתן להבין אותה מתוך הסתכלות חד - ערכית ויש לדון בתהליכים המתקיימים בה מאחורי הקלעים בעת יצירתה, ולפרשם. ברור כי בפני הארכיטקט קיימות דילמות קשות של עיצוב. שכן על העיצוב חלות מגבלות כמו רוח התקופה, התרבות השלטת וההרגלים המקובלים שהם לעיתים עול על תהליך העיצוב. הספר שלפנינו עוסק בחשיבותם ובאורה יצירתם של ארכיטקטים חשובים בני המאה העשרים. זאת תוך הצבעה על התהליך והקשר בין הרעיון הארכיטקטוני והגדרתו הפילוסופית והאידיאולוגית לבין הפרוייקט הארכיטקטוני הממומש. כן מתוארות השפעות הדדיות בין הארכיטקטורה לתרומי יצירה אחרים, ובעיקר לתחומי היצירה האמנותית. בספר זה נבחנים מקרים מההיסטוריה של הארכיטקטורה המודרנית, וזאת במטרה לברר כמה סוגיות מורכבות - אופיו של החלל הארכיטקטוני, השפעת האדם והמקום והסיבות להופעת סגנון ארכיטקטוני חדש. כמו כן נדונות סוגיות תאורטיות מובהקות: ערך היופי; הדימוי, הסמל והמטאפורה בארכיטקטורה; שאלת אי הוודאות בין חוץ ופנים והחפציות בארכיטקטורה. בנוסף לכך נדון סוג מיוחד של ארכיטקטורה שאינה קונקרטית ומתמקדת בהיבטים תאורטיים, ביקורתיים וגם אוטופיים. בילו בליך הוא אמן ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. חוקר ומבקר את הקשר בין ארכיטקטורה לחברה ותרבות, בונה מיצבים העוסקים בבירור היחסים בין מציאות לבין ייצוגים המסמנים את המציאות, ומציע אלטרנטיבה לעשייה הקונבנציונלית של הארכיטקטורה.