“יש לי שיטה מוזרה לבחירת ספרים-אני לא קורא את הכריכה האחורית,כי תמיד יש שמה רמזים לעלילה וזה הורס.
אז במקום זה אני מסתמך על שם הספר,שם המחבר ועל הכריכה.
ככה עשיתי גם במקרה הזה,וזה לא בדיוק עבד.

שם כמו אוה טראוט צלצל לי כמו ג'יין אייר,ואמרתי "נו,אז זה בטח משהו בסגנון הזה".
טוב,זה לא.
בלי לפרט הרבה כדי לא להרוס למי שבכל זאת ירצה לקרוא,מסופר על אוה טראוט (תודו שהופתעתם),צעירה אנגלייה מעיקה ולא החלטית,קצת משוגעת שלא סגורה על עצמה בכלל.
היא מסכסכת בין כולם,כל שני וחמישי טסה לאמריקה ולפריז,ולא באמת עושה משהו עם החיים שלה.
נראה שכאילו מסתתר משהו יותר עמוק בדמות הזאתי,אבל זה איכשהו התפספס בספר.

במקום שתהיה התפתחות בדמות שלה,שפתאום תתבגר,תעבוד,תעשה משהו עם החיים שלה,היא נשארת עדיין אותה אוה מעצבנת ומייגעת.
יש סוף דרמטי לספר,כאילו הסופרת ניסתה ברגע האחרון להציל את הספר הזה מלהיות חפירות מציקות של 200 עמודים.
לא הצליח לה.”