שני מקובלים, שפעלו במזרח אירופה בשנים ת"ק-תקמ"א (1740-1781), ביקשו להחיש את הגאולה: הבעש"ט, המייסד האגדי של החסידות, ניסה להביא את המשיח באמצעים מגיים ומיסטיים; תלמידו, המגיד מזלוטשוב, שהיה 'הצדיק' הראשון של החסידות. ייסד חצר מקובלים משיחית, שפריחתה נמשכה כעשור. התוכנית המשיחית של המגיד מזלוטשוב וחסידיו נחשפת בספר זה לראשונה: מאבקם לתיקון נשמות החוטאים; עליית מקצתם כחיל חלוץ לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777); מאמציהם להפיץ את סודות הקבלה, ומותו של המגיד מזלוטשוב כעונש על גילוי הסודות.
ד"ר מור אלטשולר, חוקרת קבלה, מערערת על המוסכמות והמקובלות ומתארת את 'עונת הגאולה' שבמסגרתה צמחה החסידות מקבוצה אזוטרית לתנועת המונים עממית ומפולגת. למעט גילויים יחידים, כגון חצר חב"ד בימינו, לא ביקשה עוד התנועה לפרוץ את גדר ההיסטוריה אל מרחבי הגאולה המשיחית.