הפילוסוף היווני אפלטון, תלמידו המובהק של סוקרטס, נחשב גדול הפילוסופים בכל הזמנים, והוא כפי הנראה הפילוסוף הנלמד ביותר. לאפלטון היו דעות נחרצות משלו על כל דבר כמעט: טבעם של הידיעה והמציאות, פוליטיקה, מוסר, מתמטיקה, כלכלה, גודלה של העיר האידיאלית ואופי הממשל במדינה. הוא נהג לבקש מהאתונאים בני זמנו תשובות לכל השאלות הקשות והמטרידות שכינה "שאלות פילוסופיות", ואחר כך היה רושם את רעיונותיהם בצורה של דיונים דרמטיים ומלאי חיים. מי מכיר? אפלטון מסביר כיצד השפיעו פילוסופים כמו סוקרטס ופיתגורס על חשיבתו של אפלטון. הוא אף מציג באופן בהיר את תורתו הקשה להבנה על הידיעה, ומסביר כיצד היא הובילה אותו להשקפותיו המקוממות על פוליטיקה, מוסר וחירות אישית. הספר כולל הערות ביקורתיות מפורטות על התורות המרכזיות של האפלטוניזם, לרבות תורת האידיאות המוזרה, ולסיום מראה כיצד גירתה והפרתה הפילוסופיה של אפלטון את חשיבתם של הוגי דעות מודרנים חשובים, כגון קרל פופר וז'ק דרידה. עד שהמלאכים יהפכו לפילוסופים, או שהפילוסופים יהפכו למלכים, הדברים לעולם לא יתנהלו כראוי בעולם הזה.
