אם יש קונצנזוס במוסיקה הישראלית, יהודית רביץ ניצבת במרכזו. מאז אמצע שנות השבעים היא יוצרת ושרה את תמציתה של הישראליות, מגדירה אותה מחדש שוב ושוב. מתחילת דרכה היא זוהתה עם צליליה של ארץ ישראל הישנה והטובה, בשירים אלמותיים כמו "סליחות" ו"וידוי". אולם רביץ לא חששה להפתיע את מעריציה, וחידשה את דרכי הביטוי המוזיקליות שלה. ב1980 - היא יצאה לסיבוב הופעות בעקבות תקליטה "גלוי ונעלם", מופע שהוכתר כקונצרט הרוק הנשי הראשון בישראל. שלוש שנים מאוחר יותר, הלהיבה את המדינה עם הסמבה הבריזלאית של "בוא לריו". "באה מאהבה", תקליטה מ1986 - , הוא האלבום הנמכר ביותר שלה עד היום, והוא שביסס את מעמדה הבלתי מעורער כזמרת המובילה בישראל. במהלך הקריירה שלה שיתפה רביץ פעולה עם אמנים חשובים רבים: עם יוני רכטר וגידי גוב ב"הכבש השישה עשר", עם אריק איינשטיין, מתי כספי, ועוד ועוד. את מרבית השירים שהיא מבצעת הלחינה רביץ בעצמה, וברפרטואר שלה יש גם שירים של מלחינים אחרים כמו סשה ארגוב, מתי כספי ויוני רכטר. הטקסטים נבחרים תמיד בקפידה, וביניהם ניתן למצוא שירים של לאה גולדברג, תרצה אתר, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ, אהוד מנור ויעקב גלעד, וכן שירים פרי עטה. הספר 'אהבה יומיומית' מעניק לנו אפשרות להתענג על כל אלה, ולהתרגש שוב ושוב משיריה הנפלאים של יהודית רביץ. אגדת אופליה ,אהבה יומיומית ,איזו מין ילדה ,אמרת אמרת ,ארבע לפנות בוקר ,באה מאהבה ,באהבתנו ,בך לא נוגע ,בלדה על אדון כמעט וגברת כבר ,ברנדי וג'יטאן ,געגוע ,דרך המשי ,הגננים היום עצובים ,הוא הולך ממך ,הילדה הכי יפה בגן ,וידוי ,חוזרת ,ילדות נשכחת ,ימים טובים ,יש אשר שקטים הם השמיים ,כמו אל מים ,כשדניאל ישן ,ליבי אומר ,למחרת ,למי שאינו מאמין ,לקחת את ידי בידך ,מי לאהבה ,מילה טובה, ,מישהו ,נעמיד פני יתומים ,סוף לסיפור ,סליחות ,סמבה ברגל שמאל ,עד קצה המסלול ,עכשיו הכל בסדר ,רחבת הריקודים ,שבתות וחגים ,שובי לפרדס ,שיר ללא שם ,שיר ערש ,שתיקת הים ,תמונה