ניהליזם וטוטליטריזם נחשבו עד כה תופעות סותרות זו לזו.
במחקרו המקיף המצביע המחבר על הזיקה הפנימית בין חתירה להרס ובין נהייה למבנה מוחלט.
כפל פנים זה של תאווה ניהליסטית ותשוקה טוטליטרית היה לב לבו של זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו שצמח באירופה בשנים 1930-1870.

המחקר עוסק באיתורה, בהולדתה ובהתפתחותה של תרבות פוליטית דינמית באירופה, שהיתה כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית.
מחקר רב תחומי זה חותר למצוא את מרחב החויה של הוגים, מבקרי תרבות, תיאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, ארכיטקטים ותנועות באמנות לפני שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.

את מחקרו זה כתב ההיסטוריון ד``ר דוד אוחנה כעמית מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב ובמרכז ללימודים אירופיים באוניברסיטת הרווארד.
על פרקים מתוכו הוענקו לו פרס טלמון מטעם האוניברסיטה העברית, פרס האזן למחקר אמנות המאה העשרים מטעם מוזיאון ישראל ופרס פולברייט מטעם קרן אמריקה-ישראל.
כמו כן פרסם המחבר מאמרים רבים בהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של אירופה המודרנית.

דוד אוחנה

פרופ´ דוד אוחנה מלמד היסטוריה ופילוסופיה האוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר בכיר במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. בין ספריו ומחקריו הרבים בהיסטוריה המודרנית של אירופה ושל הציונות והישראליות: מסדר הניהיליסטים (מוסד ביאליק 1993),הישראלים האחרונים (הקיבוץ המאוחד 1998), התשוקה ... המשך לקרוא

שם הספר
מיתוס וזכרון
הישראלים האחרונים
התשוקה הפרומתאית - השורשים האינטלקטואליים של המאה העשרים מרוסו עד פוקו - דרכי המודרניות #2
הומניסט בשמש - קאמי וההשראה הים-תיכונית
משיחיות וממלכתיות - בן