עיר, משפט, סיפור הוא דיון ראשון ביצירת ש"י עגנון במשקפי התחום החדשני "משפט וספרות". הספר עוסק בחיבור שבין חיים חברתיים מאורגנים ובין הכלי המשפטי - כפי שחיבור זה נפרש בספרו של ש"י עגנון, עיר ומלואה. עגנון פתח את ספרו הגדול על עירו בוצ'אץ' בתיאור כמעט מיתולוגי של ייסוד העיר - תיאור המעמיד את "קהילת הבראשית" כתור הזהב או כימי גן - עדן. אלא שהציר הכרונולוגי שעליו בנוי הספר הוא של תהליך שקיעה, המתגלמת במעבר מחברה אידיאלית להברה תכליתית - חיונית ומעשית אך גם מלאה ניגודים ורוע - הנזקקת יותר ויותר להתדיינות ולהכרעה המשפטית. עיר, משפט, סיפור מאיר את יצירתו של עגנון, את המשפט ואת הזרימה ההדדית ביניהם. הוא חושף את מורכבות הפעולה החברתית והמוסרית של המשפט, ומסתבר בו כי גם האידיאלי והאוטופי נזקקים למשפט. לעומת זאת, החברה התכליתית מתגלה בו כמצטיינת בחיוניות ובצדק מעשי. במהלך הדיון נבחנות שאלות יסוד בפילוסופיה של המשפט כפי שהן מוארות בספרו של ש"י עגנון, וביניהן - היהסים המורכבים שבין צדק למשפט ומקומה של האמת וגילויה במשפט. שולמית אלמוג היא חברת סגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ועורכת הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. מספריה: משפט וספרות (2000), זכויות של ילדים, שהופיע בהוצאת שוקן בשנת 1997.

שם הספר
הריון מסוג אחר
באמצע היער
זכויות של ילדים
הסיפור של אורן