פרשת כזריה והתגיירות עמיה היא אחת הפרשיות הנעלמות והמיוחדות בחקר תולדות ישראל. תופעה מעין זו, של מציאות ממלכה מיוחדת מחוץ לתחומיה של ארץ האבות, היא תופעה נדירה וחורגת בקורותיו של עם נרדף וגולה כעמנו. יתר על כן, בממדיה של הפרשה הנידונה, במשך קיומה, באופיה האתני ובתוצאותיה, דומה שאין לו אח ורע. אין תמה איפוא אם נושא עלום ורב עניין זה ריתק בתקופה האחרונה את תשומת לבם של חוקרים ומלומדים, שביקשו ליתן מדעתם ומחקרם להבנתו ולמיצויו. חיבורנו זה מייחד את דיונו בפרשת כזריה לחקר ביטוייה ורשמיה בספרות ההיסטוריוגרפיה העברית. בחינה זו יש בה כדי ללמדנו, בין השאר, על גישתו של העם להתרחשות ההיסטורית וספיחיה ועל מקומה של הפרשה בכללה בתודעת האומה לדורותיה.