אליה גמרה למדוד הכל ולבדוק הכל, כל מה שהבאתי לה מניו - יורק, ונשארה בקימונו משי אדום יין כהה חורפי, והיתה שתיקה, ועמדתי ככה באמצע החדר בין נבוך לזועף, ופתאום היא שואלת: "איתן, אתה לא רוצה לשכב איתי...?" בקול הכי נהדר שבכלל יכול להיות, מופלא, שעדיין נשמע באוזני אחרי כל השנים והתמורות. זה שבר אותי, הרגשתי חלחול בחזה, המיה, הייתי מוצף, כולי חיבה ואהבה, הרגשתי שאולי אני לא קורא אותה נכון, לא מבין, ואמרתי: "אליה, אני כן, אני..." ופרשתי את חלוקה הרך מעל עירומה, ושכבנו, וזה היה טוב, מלא רוך, אבל לא מהמם, רק - כמו לחזור הביתה, וגם הנה - מהר כל כך, כמו מים בכברה, קסם הגעגועים והפגישה והחזרה ושמחת הגוף כאילו שפלו, התפוגגו, והייתי עצוב, לא הרגשתי שאנחנו קרובים כמו פעם, שאנחנו יחד. כל שוניות הספק חפזו אל פני המים לעת השפל הזאת, ועל איי הסחופים האלה ישבתי רטוב ורועד, מתחיל שוב להרגיש שאין לזה סיכוי, שזה רק עניין של כך וכך זמן, כאב ועצב, ורק, צופה למרחקים, מבקש את הרוח, התגעגעתי, איך התגעגעתי, לימים של ים, ימי התירס והרימונים, ולטיולי הלילה. רומן רומנטי - אנטי - רומנטי, אוהב וכואב, קל וקשה, קריא ומעשיר. על רקע ניו - יורק ותל - אביב נפרשת עלילה מרתקת ומפתיעה של גבר ואישה. נכתב בנשימה עצורה, וכך גם נקרא. אהרון בר, מו"ל, סופר ומתרגם. ספריו הקודמים: * אלוהים יעמוד בזה, רומן. * אל תיסע לפניקס, רומן. * תסריט רומן, שירה. * למה לא נעשה זאת בדרכים, שירה. * חמשירי זימה, הומור.

שם הספר
תסריט רומן
האביר ואשת הנזיר (מהדורת 1984) - קוקטייל צרפתי מאוד
אל תיסע לפניקס
בית הלבבות המרוסקים