הסיפורים האותנטיים של מרים ניק גוררים את הקורא לתוך מערבולת הגורל המוזר והדרמטי של דמויות מסקרנות, שנסחפו לגלקסיה של השואה ויצרו לעצמן, בתוך ממלכת האבסורד ההיא, עולם שחור וססגוני גם יחד. בלשון יבשה מתוארות הרפתקאות וסיטואציות מצמררות, אך על השכול הפרטי של המחברת - אין כאן מלה. פרק שלם מוקדש לענייני טריוויה, שלא פעם חרצו גורלות לחיים ולמוות. הפרק "הומורסקה מקאברית" מוכיח, כי הומור ציני פרח גם שם. מרים ניק לבית שפרלינג מקראקוב רשאית להתנדב ולפעול כתחקירנית השואה והפריפריה שלה, כי היא עצמה עברה על בשרה את כל תהפוכות הגורל. בין אלו היא חוותה הסתתרות, בריחה ונדידה ביערות על מנת להגיע לחממה הנוראה של גטו קראקוב. מאז, במשך שנתיים התגלגלה בשבעה מחנות ריכוז וגם שרדה שתי צעדות מוות. הנאצים גזלו ממנה הכל, פרט למברשת שיניים... וכל מה שהיה - שמור בנספת מוחה. עם תום המלחמה למדה מרים ניק בפאריז אנתרופולוגיה ותולדות האמנות. לאחר עלייתה ארצה עבדה כאוצרת המוזיאון לאתנוגרפיה ולפולקלור ברמת אביב. פרסמה ספרים ומחקרים, ביניהם מאמר ב - Judaica .Encyclopaedia