בקובץ מחקרים זה משתקף עולמם של חכמים כממשיכי מורשת המקרא על כל גווניה דרך התמודדותם המתמדת עם התמורות שחלו במציאות ההיסטורית בימי הבית השני ולאחר חורבנו, הן בארץ ישראל הן בגולה. עולם ההלכה וההגות עולים מתוך הפירוש והניתוח של משנת החכמים, של תלמודם ושל מדרשיהם על רקע התופעות הדתיות, החברתיות והמשפטיות שבסביבתם. פרופסור אפרים אלימלך אורבך (ולוצלווק, פולין תרע"ב - ירושלים תשנ"א) נולד למשפחה חסידית, למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו ובאוניברסיטאות ברסלאו ורומא, עלה לארץ בשנת תרצ"ח ומשנת תשי"ד שימש באוניברסיטה העברית בירושלים מרצה ופרופסור לתלמוד ולספרות רבנית, לתולדות ההלכה, לאגדה ולמחשבת חז"ל. היה ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. במפעלו המחקרי הגדול ורב הגוונים סלל דרכים חדשות בחקר חכמי אשכנז וצרפת בימי הביניים ופרץ נתיבות בחקר מחשבת חז"ל ובתולדות ההלכה.
