יעלי היא ילדה קטנה שתמיד מתרגזת על כל דבר. בגלל אופייה הלא נוח אין לה חברות. דודהּ של יעל שמע על אחייניתו הרגזנית והחליט לבוא ולבקר אותה.
למרבה המבוכה, אף על פי שיעל אוהבת מאוד את הדוד שלה, גם בזמן שהוא ביקר הוא לא שינתה את ההתנהגות הרעה שלה. כיוון שראה זאת הדוד הוא החליט שמוכרחים לעזור ליעלי. יצאו הדוד ויעלי לתחנת האוטובוס שם עלו על אוטובוס המגיע ליעד אחד: כפר העצבניה. כשהגיעו ליעדם נגלה לעיניהם כפר יפה ופורח. אך בשונה ממראו של הכפר, האנשים היו רגזנים ולא סלחנים.
בשעה שטיילו הדוד ויעל בכפר עצרה לידם מכונית ממנה קפץ איש שהזדהה כראש הכפר ואמר ליעל שהיא מוזמנת לכפר כי היא מתאימה לו. אבל יעל שראתה עד כמה ההתנהגות של האנשים לא יפה, רצתה לברוח מהכפר. כשראש הכפר ניסה לשכנע אותה, הסבירה לו יעל שזהו מקום נורא ולא נעים. ראש הכפר פרץ בצחוק ואמר, ”יש לה יש לה טענות, למלכות המריבות, מקומנו לא נאה לה, אך הוא ממש ממש דומה לה!” כעת הבינה יעל עד כמה התנהגותה לא נאותה, והבטיחה לדוד שמעתה תשנה את התנהגותה ותפסיק לכעוס.