על הספר "חרקירי": אהוד ברק שאף להביא עידן של שלום לישראל ולהירשם בהיסטוריה כראש הממשלה ששינה לעד את פני המדינה. ב20 - החודשים בהם כיהן כראש ממשלה, במקום שלום, פרצה אינתיפאדה, שלברק יש בה חלק לא מבוטל. לו היה פחות יהיר, לו נטל סיכונים באופן יותר מחושב, ייתכן שניתן היה למנוע את התפרצותה של "אינתיפאדת אל - אקצה", או לפחות להקטין את עוצמתה ומשכה. חרקירי הוא סיפורו של ראש ממשלה שעלה לשלטון על כנפי אופוריה חסרת תקדים, והפך לאחד האנשים השנואים ביותר במדינת ישראל. בסיוע מסמכים, שנחשפים כאן בפעם הראשונה, סקרים סודיים ומנתבים אישיים, משרטט הספר באופן מרתק את תיאור נפילתו של ברק והסיבות לה. בחרקירי, המבוסס גם על ראיונות עם כ120 - אנשים, בישראל, בארצות - הברית וברשות הפלסטינית, מתוארים ההיבטים השונים של כהונת ברק. המו"מ המפוספס עם סוריה, הנסיגה מלבנון, ועידת קמפ - דיוויד ופיסגת טאבה, כמו גם יחסו האובססיבי של ברק לתקשורת, המאבקים הסוערים בלשכתו, התמכרותו לסקרים, הקריסה הפוליטית של ממשלתו וקמפיין הבחירות 2001. אהוד ברק אוהב לחשוב על נפילתו כהתאבדות מודעת, "חרקירי" פוליטי, מעשה רצוני של אדם שהיה מוכן להקריב את עתידן הפוליטי לטובת מדינת ישראל. ספק אם זהו ההסבר הנכון לתיאור החלטותיו של ברק. אין ספק ש1.8 - מיליון הישראלים שהצביעו בעד ברק - 1991 לא בחרו בו כדי שיתאבד, ובוודאי לא ציפו שייקח את כולנו יחד איתו. רביב דרוקר, יליד 1970, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל - אביב, משמש מאז 1998 ככתב המדיני של גלי צה"ל. בתפקיד זה סיקר מקרוב את כהונתו של אהוד ברק. בעבר שימש דרוקר ככתב מדיני וככתב כלכלי במעריב. על הספר "וילכו השניים יחדיו": וילכו השניים יחדיו הוא מסע לתוכנו, מסע פנימה. הוא מביא אותנו להתפנות ולהתבונן בראי של חיינו, אנו היודעים כבר כי אין דבר שראוי לקבלו כמובן - מאליו. הספר עוסק בנושאים הנוגעים לכלל הציבור הישראלי. הוא איננו ספר משפחתי, ולא דן באירועים ספציפיים. הוא יוצא מהאקולוגיה בה אנו חיים אל חשיבה רחבה, אל ערכים כלל אנושיים ויהודיים, הנובעים מחשיבותו של ערך - החיים, הערך שכנראה אינו מנחה את שיקולי דעתנו והחלטותינו. הספר דן במנהיגותם המשלבת ידיים של יצחק רבין ואהוד ברק, שילוב מכפיל - כוח, שהעלה את חשיבות החיים מדרגתם המשנית אל מעמד עליון, כאשר על רקע זילות - החיים במקומותינו, הובילו מהלך של בטיחות ואחריות על חייהם של אחרים, דווקא בצה"ל הלוחם. בספר נחשף רבין כמנהיג פוליטי מזן נדיר, בזכות עוצמת מנהיגותו האנושית. לקורא מתאפשר להכיר את אהוד ברק לפי מחשבותיו, ולהעריך את יכולותיו הפוטנציאליות. השניים הלכו יחד לאור חזון בהיר, ומתוך דחף עשייה חזק ביותר. השאלה הנוקבת היא, האם רוחם ומנהיגותם ממשיכה איתנו, האם אינה חולפת עם הרוחות של ימינו אלה. זהו סיפור אוטוביוגרפי מהחיים בשטח - חיי אשה בגבול הלבנוני הסוער - על מעורבותו של יחיד, של משפחה, בראשיתו של תהליך שינוי תרבותי וערכי במדינה היוצאת ממלחמות אל שלום. מעורבות זו יסודה בהכרה איתנה, שעומק הבטיחות בצה"ל הינו מרכיב מהותי של עומק ערכם של חיי - אדם בתודעה הישראלית, וצה"ל אינו אלא משל. זהו ספרה השני של נעמי אונגר. ספרה הראשון "לעצור את הכדור" נכתב בעקבות מות בנה ניצן בתאונת אימונים בנח"ל - המוצנח.