“מועלם אהובי הוא ספר הבנוי כצרור מכתבים . מכתבים אותם כתבה שולי מועלם לבעלה המת .
זוהי חליפת מכתבים חד צדדית , שכן משה מועלם , שהיה מפקד גדוד הבופור בלבנון , והקצין הבכיר ביותר , נהרג באסון המסוקים.
שולי , אשר כתבה לבעלה המת במשך שלוש שנים, קיבצה את המכתבים לספר . וזו ההרגשה שהיתה לי במהלך קריאת הספר. כאילו שאני יושבת אל מול צרור מכתבים , וקוראת אותם אחד אחרי השני .
כך כותבת שולי לבעלה את שעבר עליה בשלוש שנים האלה .
על החלל הריק שנפער בה לאחר לכתו , על הבנות , על גידולן , התקדמותן , על האזכרות מדי שנה, ועל ההכנות לאזכרות ,ועוד כל מיני פיסות חיים יומיומיות ששולי משתפת בהן את בעלה , וכך בעצם " מחיה " אותו , גם אם רק על הנייר . כי הרי המתים נפקדים מחיינו , אך כל כך נוכחים בנשמתם בינינו .
הספר מאוד ישראלי , מאוד עלינו , וכל כך אנחנו . לצערנו , השכול נוגע כמעט בכל אחת ואחד מאיתנו . אם זה בן משפחה , שכן , בן כיתה , בן מחזור . קל לנו להזדהות , קל להבין את הכאב העולה מהקריאה במכתבים .
מדהים עד כדי כאב ממש ההכרה הזו ,תוך כדי קריאת המכתבים , דרך הזמן שחולף , השנים שעוברות , שהחיים אכן נמשכים .
לפני שנה ביום הזיכרון , במסגרת שידורי הסרטים שמפיק ערוץ 2לזכרם של הנופלים , שודר סרט לזכרו של משה מועלם , והראו את בתו הבכורה, שכבר היתה חיילת , והגיעה לשרת בגדוד בו שירת אביה. זו היתה סגירת מעגלת מרגשת וכואבת כאחד .
ספר מרגש!”
