בספרו של שלמה אבני שני סיפורים. בשניהם התרחשויות אנושיות-דרמטיות על רקע היסטורי, תקופת המאבק להקמת המדינה, כשהעיר חיפה-רחובותיה ותושביה-היא נקודת המוצא של גיבוריהם.
הסיפור הראשון, לו רק היה יהודי, מציב בעוצמה כואבת את הדילמה הקשה המלווה את העימות שבין יהודים וערבים, כשהוא מוסב למישור האישי-המשפחתי. מתוארים בו גורלה של נערה יהודייה מבית דתי, אהבתה לצעיר ערבי-נוצרי ערב מלחמת העצמאות ובחירתה שהמיטה אסון על משפחתה. בסיפור האירועים נמנע המחבר מלשפוט את גיבוריו, אולי משום שהם מצויים - ממש כמו הסכסוך היהודי-ערבי - בדילמה שאין לה פיתרון.
הצומת הרביעי הוא סיפור-דיאלוג בין אישה - שמלחמות ישראל גבו ממנה מחיר כבד מנשוא, אשר חיה מתוך בחירה בצריף שבלב פארק הכרמל, בבדידות מוחלטת - ובין מאזין שהקשר שלו לדברים שהוא שומע מפיה, מתבהר לו ולקורא רק בסיום המפתיע.
ייחודם של שני הסיפורים בנקודת הראות ובנקודת התצפית של הגיבורות, שגורלן האישי מושפע מההתרחשויות הלאומיות ומשתלב בהן - על אנשים ועל העולם שבו הן חיות. בין השורות באה לביטוי גם אמירה על יכולתו של האדם - זו האמיתית וזו שלכאורה - לבחור ולקבוע את גורלו.