הַקְדָּמָה
לְאֵלּוּ מִכֶּם שֶׁקּוֹרְאִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה סֵפֶר מִסִּדְרַת 'מִשְׂחֲקֵי בִּלּוּשׁ', רְאוּ הֻזְהַרְתֶּם!
אַתֶּם עוֹמְדִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַרְפַּתְקָה מַסְעִירָה, שֶׁתַּשְׁאִיר אֶתְכֶם בְּמֶתַח עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן. לְצַד חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים הַצְּעִירִים, אַתֶּם תִּפְתְּרוּ תַּעֲלוּמָה אַחַר תַּעֲלוּמָה וְתִשָּׁאֲבוּ אֶל תּוֹךְ חֲקִירָה מִסְתּוֹרִית, שֶׁתְּטַשְׁטֵשׁ אֶת הַגְּבוּלוֹת בֵּין מְצִיאוּת לְדִמְיוֹן, וְתּוּכְלוּ לְהִסְתַּמֵּךְ בָּהּ רַק עַל אֹמֶץ לֵב, תְּבוּנָה וְחוּשִׁים חַדִּים.
כָּל פֶּרֶק שֶׁתִּקְרְאוּ יִסְתַּיֵּם בְּתַעֲלוּמָה, שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיכֶם לִפְתּוֹר עַד לַסּוֹף הַמַּפְתִּיעַ. אַךְ אַל דְּאָגָה, אִם לֹא תַּצְלִיחוּ לִפְתּוֹר אֶת הַתַּעֲלוּמָה, הַפִּתְרוֹן מְחַכֶּה בָּעַמּוּד הַבָּא.
אָז הִצְטָרְפוּ אֵלַי וְאֶל חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים הַצְּעִירִים בְּ'מִסְתְּרֵי הָאִי הַנֶּעֱלָם'!
1.
בְּחִפּוּשׁ אַחַר תַּעֲלוּמָה חֲדָשָׁה
רַעַשׁ בַּחוּץ מֵעִיר אוֹתִי וַאֲנִי פּוֹקֵחַ אֶת עֵינַי.
אֲנִי נִמְצָא בַּחֶדֶר שֶׁלִּי בַּחֲשֵׁכָה מֻחְלֶטֶת, אוֹר יָרֵחַ חוֹדֵר פְּנִימָה וְהָעֵצִים שֶׁנָּעִים בַּחוּץ יוֹצְרִים צְלָלִיּוֹת מַפְחִידוֹת מִבַּעַד לַחַלּוֹן.
אֲנִי קָם לִרְאוֹת מָה פֵּשֶׁר הָרַעַשׁ שֶׁבַּחוּץ, וְרוֹאֶה רֶכֶב מִסְחָרִי שָׁחוֹר חוֹנֶה מִחוּץ לַחֲצַר בֵּיתִי. מִתּוֹךְ הָרֶכֶב יוֹצְאִים שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים לְבוּשִׁים בְּשָׁחוֹר, חֲמִשָּׁה מִתּוֹכָם מִסְתַּעֲרִים עַל הַבַּיִת וְאֶחָד נִשְׁאָר שָׁם, עוֹמֵד וּמַבִּיט הַיְשֵׁר אֶל הַחַלּוֹן שֶׁלִּי.
לַמְרוֹת שֶׁחֹשֶךְ מֻחְלָט בַּחֶדֶר וְהוּא רָחוֹק, אֲנִי חָשׁ שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתִי.
הוּא מַתְחִיל לָלֶכֶת לְאַט לִקְרַאת דֶּלֶת הַכְּנִיסָה. בֵּינְתַיִם אֲנִי שׁוֹמֵעַ נִפּוּץ חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת נִפְרָצוֹת, וַאֲנִי רָץ לְהִתְחַבֵּא מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה. אֲבָל בְּתוֹךְ כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הַכֹּל מִשְׁתַּתֵּק. אֲנִי רוֹאֶה רַגְלַיִם זָזוֹת מִבַּעַד לֶחָרָךְ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל דֶּלֶת הַחֶדֶר, וְהַלֵּב שֶׁלִּי הוֹלֵם בְּחָזְקָה. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁהָאוֹיֵב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי נִמְצָא שָׁם מֵאָחוֹר. בְּבַת־אַחַת הַדֶּלֶת נִפְרֶצֶת בְּעָצְמָה שֶׁמַּרְעִידָה אֶת הַבַּיִת, אֲנִי נִמְצָא שָׁם מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁמְּזַנְּקִים לַחְטוֹף אוֹתִי - אֲנִי מִתְעוֹרֵר...
"קוּם כְּבָר," אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל הַמְּעַצְבֵּן שֶׁל אֶבְיָתָר אָחִי הַקָּטָן, שֶׁבְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נִשְׁמָע לִי כַּקּוֹל הַמְּנַחֵם וְהַמַּרְגִּיעַ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.
"הַשָּׁעָה כְּבָר רֶבַע לִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה. עוֹד רֶבַע שָׁעָה הַיְּשִׁיבָה הַיּוֹמִית שֶׁלָּנוּ וְעוֹד לֹא אָכַלְתָּ אֲפִלּוּ," אֶבְיָתָר נִסָּה לְזָרֵז אוֹתִי.
"אִמָּא הִשְׁאִירָה מַשֶּׁהוּ לֶאֱכוֹל?" שָׁאַלְתִּי, אֲפוּף שֵׁנָה.
"הִיא הִשְׁאִירָה מָרָק וְכָרִיךְ וְעוֹד חֲצִי כָּרִיךְ בִּשְׁבִילִי. אֲבָל אִם אַתָּה רוֹצֶה, יֵשׁ לַחְמָנִיָּה מֵאֶתְמוֹל."
קַמְתִּי, הִתְאַרְגַּנְתִּי, אָכַלְתִּי לַחְמָנִיָּה מֵאֶתְמוֹל וְהָיִיתִי מוּכָן לַיְּשִׁיבָה.
הָיָה זֶה הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל. אַחֲרֵי שֶׁלָּכַדְנוּ אֶת אִישׁ הַחִידוֹת, וְקִבַּלְנוּ תַּפְקִיד כְּבַלָּשִׁים לְמִקְרִים מְיֻחָדִים בַּמִּשְׁטָרָה, הֶחְלַטְנוּ שֶׁעָלֵינוּ לְהָקִים בְּמַהֲלַךְ הַחֹפֶשׁ סוֹכְנוּת בִּלּוּשׁ. וְכָךְ, בִּמְקוֹם לְחַפֵּשׂ תַּעֲלוּמוֹת כָּל הַזְּמַן, הַתַּעֲלוּמוֹת יָבוֹאוּ אֵלֵינוּ.
אֲרִיאֵל, הַמַּנְהִיגָה שֶׁלָּנוּ, פִּרְסְמָה הוֹדָעָה בָּעִתּוֹן בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים הַצְּעִירִים לְשֵׁרוּתְכֶם. נִתְקַלְתֶּם בְּתַעֲלוּמָה וְאֵין פִּתְרוֹן? אֲנַחְנוּ נַעֲזֹר. הִבְחַנְתֶּם בְּהִתְנַהֲגוּת חֲשׁוּדָה? תְּדַוְחוּ לָנוּ. זְקוּקִים לְגִזּוּם הַשִּׂיחִים בֶּחָצֵר, אוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ יְטַיֵּל עִם הַכֶּלֶב עֲבוּרְכֶם? אֲנַחְנוּ הַכְּתֹבֶת!"
כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לְהָבִין, הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּמּוֹדָעָה נוֹעַד בְּעִקָּר לְהַכְנִיס כֶּסֶף לְקֻפַּת הַחֲבוּרָה.
עִם הַזְּמַן הִכְנַסְנוּ כַּמָּה שִׁנּוּיִים לְמִפְקֶדֶת בֵּית הָעֵץ שֶׁלָּנוּ. כָּעֵת הָיוּ שָׁם מַכְשִׁיר רַדְיוֹ מִשְׁטַרְתִּי, שְׁתֵּי מְנוֹרוֹת קְרִיאָה עַל מְנָת לְהָאִיר בְּאֹפֶן מְאַיֵּם עַל חֲשׁוּדִים בְּמַהֲלַךְ חֲקִירָה (אוֹ סְתָם כְּדֵי לִקְרוֹא מַשֶּׁהוּ...), מִשְׁקֶפֶת לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, מַכְשִׁירֵי קֶשֶׁר וְעוֹד כַּמָּה שִׁכְלוּלִים נֶחְמָדִים.
עִקָּר הַפְּנִיּוֹת בְּנוֹגֵעַ לַמּוֹדָעָה הָיוּ מִנָּשִׁים חֲבִיבוֹת, שֶׁרָצוּ שֶׁנִּגְזֹם אֶת הַשִּׂיחִים שֶׁלָּהֶן אוֹ שֶׁנְּבַצֵּעַ עֲבוֹדוֹת כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרוֹת. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיוּ אֵלּוּ הַסַּבְתּוֹת שֶׁלָּנוּ. וְכָךְ, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַזִּירָה, הָיִינוּ מְגַלִּים שֶׁאֵין בִּכְלָל תַּעֲלוּמָה, וְשֶׁזּוֹ רַק סַבְתָּא עִם מַמְתַּקִּים וּדְמֵי כִּיס. לֹא שֶׁהִתְלוֹנַנּוּ, כַּמּוּבָן... זֶה לְפָחוֹת עָזַר מְעַט לְקֻפַּת הַחֲבוּרָה.
בְּכָל אֹפֶן, זֶה הָיָה יוֹתֵר טוֹב מִכְּלוּם.
בְּאוֹתוֹ יוֹם הָלַכְנוּ אֲנִי וְאֶבְיָתָר דַּקָּה לִפְנֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם לְכִווּן הַמִּפְקָדָה עַל הָעֵץ שֶׁבַּחֲצַר בֵּיתֵנוּ, וְרָאִינוּ אֶת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁל אֲרִיאֵל וְשֶׁל אֶלְעָד "כּוֹכַב צֶדֶק", שֶׁהִקְדִּימוּ לַיְּשִׁיבָה.
טִפַּסְנוּ פְּנִימָה וְתָפַסְנוּ מוֹשָׁב.
"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֶפְשָׁר לְהַתְחִיל. יָאִיר יִצְטָרֵף אַחַר כָּךְ," פָּתְחָה אֲרִיאֵל וְאָמְרָה. "הַקֻּפָּה שֶׁל הַחֲבוּרָה מִתְרוֹקֶנֶת, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים תַּעֲלוּמָה אֲמִתִּית, מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל."
"אֲנִי מַסְכִּים!" מִיָּד קָרָא אֶבְיָתָר בְּקוֹל. אֶבְיָתָר "אֶגְרוֹף הַפְּלָדָה" הִתְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר בְּמַהֲלַךְ הַקַּיִץ שֶׁחָלַף וְחִפֵּשׂ תַּפְקִיד קְצָת יוֹתֵר מַסְעִיר מִלְּטַיֵּל עִם כְּלָבִים.
"גַּם אֲנִי מַסְכִּים, כַּמּוּבָן, אֲבָל הֵיכָן נִמְצָא אֶת הַתַּעֲלוּמָה הַבָּאָה?" שָׁאַלְתִּי אֶת אֲרִיאֵל.
"נְסַיֵּעַ לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה, וְהֵם יִתְּנוּ לָנוּ מֵידָע עַל חֲשׁוּדִים. פָּשׁוּט נִפְנֶה לַמְּפַקֵּד אֵלִיָּהוּ," אֲרִיאֵל הִצִּיעָה הַצָּעָה הֶגְיוֹנִית.
"רַעֲיוֹן מְצֻיָּן, אֲבָל אֵלִיָּהוּ בְּחֻפְשָׁה," אָמַר אֶלְעָד בְּאַכְזָבָה. "אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר לִי שֶׁבֵּינְתַיִם הוּא מַחְלִיף אוֹתוֹ עַד לְהוֹדָעָה חֲדָשָׁה." אֶרֶז, אַבָּא שֶׁל אֶלְעָד, קֻדַּם לָאַחֲרוֹנָה לְתַפְקִיד סְגַן־מְפַקֵּד תַּחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה.
"נוּ, אָז נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ," אָמְרָה אֲרִיאֵל בְּשִׂמְחָה.
"נִרְאֶה לָכֶם?!" מֵהַקּוֹל שֶׁל אֶלְעָד נִשְׁמַע כְּאִלּוּ אֵין לְכָךְ כָּל סִכּוּי. "אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּכַּנּוּ בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת, אַבָּא שֶׁלִּי יִשְׂמַח אִם אֶת הַתַּעֲלוּמָה הַבָּאָה שֶׁלִּי אֶפְתֹּר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי זָקָן, אֵלּוּ אַגַּב מִלּוֹתָיו הַמְּדֻיָּקוֹת..."
"הִתְחַלְתֶּם בִּלְעָדַי?" שָׁמַעְנוּ צְעָקָה מִלְּמַטָּה, יָאִיר "הַמֹּחַ" הִגִּיעַ. הוּא טִפֵּס בִּמְהֵרָה וְתָפַס אֶת הַמּוֹשָׁב שֶׁלּוֹ. "עַל מָה הַיְּשִׁיבָה?" הוּא שָׁאַל.
"כָּרָגִיל," אֶבְיָתָר עָנָה לוֹ בְּיֵאוּשׁ, "מְחַפְּשִׂים תַּעֲלוּמוֹת."
"יֵשׁ לִי בְּדִיּוּק אֶת הַדָּבָר עֲבוּרֵנוּ," יָאִיר הִתְנַשֵּׁף בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "קָרָאתִי בָּעִתּוֹן שֶׁהַיּוֹם בְּשָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה יָחוּדוּ חִידָה נוֹשֵׂאת פְּרָסִים כְּחֵלֶק מִפִּנָּה חֲדָשָׁה בְּרַדְיוֹ 'הַגַּל הָרוֹעֵשׁ'. בּוֹאוּ נִפְתֹּר אֶת הַחִידָה, וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפְּרָס לְצָרְכֵי סוֹכְנוּת הַבִּלּוּשׁ שֶׁלָּנוּ."
הַשָּׁעָה הָיְתָה כְּדַקָּה אַחֲרֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וַאֲרִיאֵל לֹא בִּזְבְּזָה שְׁנִיָּה וְהִדְלִיקָה מִיָּד אֶת הָרַדְיוֹ. כֻּלָּנוּ הֶאֱזַנּוּ לַשִּׁדּוּר.
"רַבּוֹתַי, לְמִי שֶׁלֹּא שָׁמַע אֲנִי חוֹזֵר," נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַשַּׁדָּר, "חִידַת תַּפּוּחִים לְאֵלּוּ מִכֶּם שֶׁאוֹהֲבִים תַּפּוּחִים: לִרְאוּבֵן הָיוּ שְׁלוֹשָׁה בָּנִים, הָיוּ לוֹ גַּם כַּמָּה תַּפּוּחִים וְהוּא רָצָה לָתֵת אוֹתָם לִילָדָיו. לַבֵּן הַבְּכוֹר הוּא נָתַן מַחֲצִית מֵהַתַּפּוּחִים שֶׁהָיוּ לוֹ וְעוֹד חֲצִי תַּפּוּחַ, בְּלִי לַחְתּוֹךְ תַּפּוּחַ; לַבֵּן הָאֶמְצָעִי הוּא נָתַן חֲצִי מֵהַתַּפּוּחִים שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ וְעוֹד חֲצִי תַּפּוּחַ, בְּלִי לַחְתּוֹךְ תַּפּוּחַ; וְלַבֵּן הַצָּעִיר הוּא נָתַן מַחֲצִית מֵהַתַּפּוּחִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ וְעוֹד חֲצִי תַּפּוּחַ, בְּלִי לַחְתּוֹךְ תַּפּוּחַ. וּלְאַחַר כָּל זֹאת, נוֹתַר לִרְאוּבֵן תַּפּוּחַ אֶחָד עֲבוּרוֹ וְלֹא הָיוּ לוֹ חֲצָאֵי תַּפּוּחִים. אָז אִמְרוּ לִי בְּבַקָּשָׁה: כַּמָּה תַּפּוּחִים הָיוּ לוֹ בַּהַתְחָלָה? הַטֶלֶפוֹן שֶׁלָּנוּ הוּא..." הַשַּׁדָּר הִקְרִיא אֶת מִסְפַּר הַטֶלֶפוֹן, אֲרִיאֵל כָּתְבָה אוֹתוֹ עַל נְיָר וְכֻלָּנוּ יָשַׁבְנוּ וְחָשַׁבְנוּ.
הִסְתַּכַּלְנוּ זֶה עַל זֶה, נְבוֹכִים מֵהַחִידָה. בְּכָל פַּעַם הוּא מוֹסִיף בַּסּוֹף חֲצִי תַּפּוּחַ בְּלִי לַחְתּוֹךְ תַּפּוּחַ, כֵּיצַד זֶה בִּכְלָל יִתָּכֵן?
כֻּלָּנוּ הִבַּטְנוּ לְעֵבֶר יָאִיר שֶׁנּוֹדַע כְּאַשַּׁף מִסְפָּרִים, וְצִפִּינוּ מִמֶּנּוּ לְפִתְרוֹן, אַךְ הוּא הִבִּיט חֲזָרָה אֵלֵינוּ כְּאוֹבֵד עֵצוֹת.
"תְּנוּ לִי אֶת הַטֶלֶפוֹן!" אֶבְיָתָר קָרָא לְפֶתַע בְּפָנִים קוֹרְנוֹת.
הוּא נִרְאָה כָּל כָּךְ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, עַד שֶׁפָּשׁוּט הִגַּשְׁנוּ לוֹ אֶת הַטֶלֶפוֹן.
אֶבְיָתָר הֶחְזִיק אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְכֻלָּנוּ קֵרַבְנוּ אֶת אָזְנֵינוּ כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ אֶת הַשִּׂיחָה.
"שָׁלוֹם, אַתָּה בְּשִׁדּוּר, מָה שִׁמְךָ בְּבַקָּשָׁה?" שָׁאַל הַשַּׁדָּר.
"אֶבְיָתָר."
"שָׁלוֹם אֶבְיָתָר, אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מָה הַפִּתְרוֹן?"
"כֵּן."
"אָז כַּמָּה תַּפּוּחִים הָיוּ לִרְאוּבֵן בַּהַתְחָלָה, לִפְנֵי שֶׁהוּא הִתְחִיל לְחַלֵּק אוֹתָם לִילָדָיו?"
אֶבְיָתָר אָמַר מִסְפָּר כָּלְשֶׁהוּ, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הֻכְרַז כְּזוֹכֶה. לִפְנֵי שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם בְּמָה זָכִינוּ, אֶשְׁאַל אֶתְכֶם, קוֹרְאִים יְקָרִים, הַאִם יָדוּעַ לָכֶם כַּמָּה תַּפּוּחִים הָיוּ לִרְאוּבֵן בַּהַתְחָלָה?
