לפנינו פרק בביוגרפיה של יוסף תמיר המוקדש למאבקו לשיפור איכות החיים, להגנה על איכות הסביבה ולטיפוח תרבות המגורים בישראל. המערכה אותה ניהל בארבעים השנים האחרונות זכתה להצלחה בהחדרת התודעה האקו - סביבתית - חברתית בישראל, אך היא אכזבה בזירה המעשית ממלכתית. על חמישה ממחדלי הממסד לדורותיו בתחומי החברה והסביבה התריע תמיר מאז ראשית שנות השישים: * על הזילות והרשלנות שהביאו לחיסול מקורות המים, הרעלת הנחלים בארץ וסיכון המדינה מחמת מחסור במים. * על עושק האדמה והפקרתה לעסקות נדל"ן תוך הפרת חוקי התכנון והבנייה. * על חנק המדינה כתוצאה ממדיניות שגויה והרת אסון, שהובילה להצפת הארץ במכוניות פרטיות, ולחרישת הארץ, שתי וערב, ברשת כבישים צפופה. * על אכיפה לקויה של חוקי המדינה ושפיטה מקילה. * על זיהום האוויר והרעלתו הפוגעים בבריאות האדם, החי, הצומח והדומם. * ועל הזיהום הסביבתי שמוליד זיהום חברתי. על כל אלה התריס תמיר, אך כפי שטען לא אחת, "הכול התעלמו מציוויי בראשית 'לעובדה ולשומרה', ו - 'כי האדם עץ השדה'". ובכל זאת זכה תמיר להוקרה על פעילותו הציבורית הקשורה בהגנה על איכות החיים והסביבה בישראל. "צעדת כחלוץ לפני המחנה... הצלחת להחדיר את המודעות לאיכות הסביבה לכל רובדי הציבור." (מאיר שמגר, נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, 31.7.2000). "עכשיו מתברר כמה חשובה ונבואית הייתה עבודתך למען איכות הסביבה." (הסופר א.ב. יהושע, 3.2.2000). "הכול מודים בראשוניות שלו: הוא היה הראשון, ראש וראשון." (יוסי שריד, שר החינוך לשעבר, השר לאיכות הסביבה לשעבר וחבר כנסת בהווה, 5.10.2000). כיצד, אם כן, ניתן לגשר על הפער בין השבחים שהורעפו על תמיד לבין חומרת הבעיות האקו - סביבתיות בישראל? בספר זה נעשה ניסיון לענות על השאלה הזו ולהבין את מהות השינויים שהתרחשו בארץ וביחס הציבור לנושאי תרבות החיים ואיכות הסביבה, מאז החל תמיר את מאבקו בשנות השישים של המאה הקודמת ועד תחילת האלף השלישי.

שם הספר
אוסישקין - ביוגרפיה, כרך א'
ראשית דרכה של הציונות ברוסיה
אוסישקין - ביוגרפיה
אחד-העם - ביוגרפיה