מה פירושה של ההצהרה על דבר 'קץ ההיסטוריה', כפי שזו נשמעה מפי כמה הוגי - דעות בשנים האחרונות? פראנסיס פוקויאמה, התיאורטיקן הפוליטי האמריקני הנודע, חולל סערה בספרו 'קץ ההיסטוריה והאדם האחרון' (1992), בו טען כי מפלת הקומוניזם וניצחון הליברליזם של השוק החופשי 'שמו קץ' להיסטוריה כפי שאנו מכירים אותה. בין חשובי מבקריו של פוקויאמה היה הפילוסוף הצרפתי הנודע ז'אק דרידה, שספרו 'רוחות רפאים של מארקס' (1993) ערך דקונסטרוקציה של מושג 'קץ ההיסטוריה', בהציגו אותו כמעשה תרמית אידיאולוגית, שנועדה להציל מכליה את מפעלה הבלתי - גמור והמתמשך של הדמוקרטיה. דרידה וקץ ההיסטוריה דן בדחייתו של דרידה את טיעונו של פוקויאמה בהקשרה של מסורת רחבה יותר של 'מחשבת הקץ'. ביקורתו של דרידה על "קציות" זו מתוארת כאן כאחת מתרומותיו החשובות ביותר לוויכוח התרבותי הפוסטמודרני - וכן כשער הכניסה הנגיש ביותר לתיאוריית הדקונסטרוקציה, המשנה הפילוסופית השנויה במחלוקת שדרידה הניח לה את היסוד. סטיוארט סים הוא פרופסור ללימודים אנגליים באוניברסיטת סאנדרלנד האנגלית. מחברם של כמה ספרים בנושאי תיאוריה ביקורתית ותרבותית. הוא גם ערך את מילון Icon (קיימברידג') להגות פוסטמודרנית (1998). פותחת את הספר מסה רחבת - אופקים של ד"ר גדעון עפרת, מטובי תלמידיו של דרידה בישראל.