בימים קדומים היה ליקוי החמה המלא עת של חרדה ופליאה. המהפכה המדעית שהחלה עם קופרניקוס גרעה הרבה מחשיבות התופעה, בסווגה אותה, בצוותא עם אחרות, כתופעה ש"נתפענחה". ואילו האסטרונומים עדיין מוצאים עניין באירוע, לאו דווקא בזכות עצמו, כי אם בשל ההזדמנות שהוא מציע לערוך תצפיות שמן הנמנע לבצען באור השמש. איינשטיין וליקוי החמה המלא מדגים אופורטוניזם ממין זה באמצעות פרשה מפורסמת: שתי המשלחות שנשלחו לצפות בעיקום אור הכוכבים ע"י השמש - תופעה שנתבשרה מראש על ידי תורת היחסות הכללית של איינשטיין - בסובראי שבצפון בראזיל ובאי פרינצ'יפה שבמפרץ גיניאה, בעת ליקוי החמה שחל ב - 29 במאי 1919. בנוסף על מתן הסברים פשוטים יחסית להבנת רעיונות המפתח בתיאוריה של איינשטיין, חושף ספר זה פערים וניגודים סוציולוגיים בין "המדע הגבוה" לבין התרבות הפופולרית, ניגודים המתקיימים עד עצם היום הזה בדמותם שמלפני למעלה מ - 80 שנה. פיטר קולס הוא במקצועו קוסמולוג, חוקר תורת התהוות היקום, ופרופסור לאסטרופיסיקה באוניברסיטת נוטינגהם, אנגליה. ספרו הקודם הוא מילונה הביקורתי של הוצאת Icon (קיימברידג'), בנושא הקוסמולוגיה החדשה (1998).