אהבתה של בת שבע אלול לאלקוס מגאלו מיוון, ומקץ עשור שנים פרץ תשוקה אל איתן ישר הישראלי, מוליכים אותה אל אובדן הריבונות על חייה. בוגדנותם של הגברים מוצגת כאן כעוברת גבולות ומחליפה טריטוריות. כה חמורה העובדה שהיצר חזק אפילו מהשפיות, עד כי בתהליך ההתערערות מאבדת בת שבע את המישמורת על בתה המאומצת. ללא בתה היא ניצבת בפני השאלה על זכות החיים עצמה. בין חומרי הגלם ברומן ארוגים פרקים משואת יהודי יוון ופרקי תנ"ך בספר דניאל. לא מדובר בעוד נדבך בנרטיב, אלא בדרך להציג בפני גיבורת הספר את ברירת הגורל: מי שאוהב באומץ עד קצה גבול בינתו, מהפך את הוויית חייו עד היסוד. הפתרון: בת שבע, מנוסה ומפוייסת, מגלה שהרצון להעניק שמחת חיים לבתה חשוב פי שבעים ושבעה מנאמנותם של פצעי אוהב. טעם האהבה הוא לעיתים שיברו של חלום, ואובדן השפיות הוא שיברה של המציאות. הכורח הקיומי נאחז בשפיות שבקנה הקש, כדי לבנות מחדש את עולמו החרב. הספר הינו קריא להפליא וכמו מתיימר להסתיר את המארג הפנימי בשפע תרבויות ורבדים רוחניים. לטעמי הרומן מרשים ומרגש: הטוב והרע ולעיתים הרע לכאורה מבדילים בין הזוי לבין שפוי, בין הבדיון לבין הריאליה. נ. רענן.