ספר זה הינו מחקר פסיכולוגי - היסטורי של אנשי האצ"ל והלח"י שנידונו למוות בתקופת המנדט הבריטי בארץ - ישראל, הדן בשאלה מדוע כל הנידונים למוות לא ביקשו חנינה, ובכך הביעו הסכמה משתמעת לעלות לגרדום. בספר מצוי ניתוח פסיכולוגי מעמיק של דברים שכתבו הנידונים שאינם בין החיים, ושל דברים שהוקלטו מפי אלה שנחונו. וכך, צעד אחר צעד, נחשפים בפני הקוראים התהליכים הנפשיים שבאמצעותם פתר כל אחד מהנידונים את הקונפליקט בין רצונו האישי לחיות לבין רצונו לממש את דרכו האידיאולוגית כאיש מחתרת. המחבר אינו נוקט עמדה פוליטית אלא חותר לבחינה מקצועית - אובייקטיבית של התנהגות הנידונים, ואגב כך הוא מאיר מזווית פסיכולוגית פן מרתק בהיסטוריה שלנו. ד"ר ישראל אורון (אוסטרי), פסיכולוג. במסגרת עבודתו באגף החקירות של המשטרה עסק שנים רבות במגוון נושאים הקשורים לפסיכולוגיה משטרתית, ובעיקר בהערכת האישיות כסיוע בחקירת מקרי היעדרויות ופשיעה חמורה. כיום הוא מרצה במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ועוסק בייעוץ בתחומי התמחותו.