בחלק ניכר משירי בטנך הלחה עורך יעקב בסר חשבון נפש נוקב וכואב עם חייו בשני העשורים האחרונים, ומעבר להם פרידות קשות מאם ומאב, פרידות - מאהבות ומאהבה - שהיו ונמוגו, יחסים בין אב לבן ובין אב לבת מנישואים קודמים. וכן גולוי קשר אהבה חדש, חזק, יציב ומרגש, שבעקבותיו באה אבהות חדשה, "אבא רב שנים" כפי שמכנה בסר את עצמו באחת היצירות המרכזיות בספר, המתארת בלשון השיר את לידתה של אן - אדל, לה מוקדש ספר זה. בכמה וכמה משירי הספר נוצר "שיח" עם משוררים אחרים, עבריים ולועזיים; דו - שיח כזה, המשתרע על פני שירים אחדים, מקיים בסר עם המשורר הצ'וושי גינאדי איגי. בדומה לספריו הקודמים של בסר, גם בספר זה מצויים שירים שעניינם הוא חברתי - פוליטי, אולם מספרם קטן יותר. שיריו של יעקב בסר - מייסד, ועורכו הראשי של הירחון לספרות וחברה עתון 77 - תורגמו ל - 17 שפות והוא עצמו תרגם ספרים רבים מרוסית, יידיש ופולנית. בסר זכה בפרס ראש הממשלה ובפרסים נוספום. בטנך הלחה הוא ספרו החמישה עשר.