"כשהורי נפגשו ואהבה משתרגת ועולה הפיחה בהם קשר, החליטו שניהם לתת בעולם ילדים. כשנולדתי היו כבר שלושה ילדים זכרים בבית, ולאחר בואי יצאו מבטן אימי בת ועוד בת. אבי ידע לשמוע את קולות החשכה. הוא ידע לשמוע ולחוש את דקות החשכה לעומת מלאות האור. אולי גם לכם זה קורה: אתם מנענעים את אמות ידיכם בחושך, וחשים את דקותו. וכך, אולי מתוך רצון להעביר הלאה מסורת חשכה משפחתית, היה אבי מעיר אותי ואת שלושת אחי בערבי שבתות באישון לילה, צובע את פנינו בפחם שהכין משריפת עיתונים, ויוצא עמנו אל החשכה שבחוץ. בלילות כאלה לימד אותנו אבי להיחבא. להעלם. להסתתר." סיפורים מי תהום, ספרו הראשון של ינץ לוי, נכתב בעיר יפו, בהרי ההימאליה ובכפר קטן בצפון תאילנד. בעברית עשירה ומתפתלת, מתארים הסיפורים את קורותיה של משפחה ישראלית אחת.